פרשת תזריע, עוסקת בתחילתה בדיני יולדת, ובהמשך בדיני צרעת בגוף האדם או בבגדים.
א. לידת זכר או נקבה
ביולדת נוהגים דיני טומאה ואורך ימי טומאתה משתנים בין לידת זכר או נקבה. אחר כך מקריבה קרבנות ואז מותרת באכילת קדשים.
ביום השמיני ללידת הזכר יש למול אותו.
ב. נגעים בעור האדם
איש אשר צמח בעורו נגע, עליו לגשת לכהן, יש והכהן יטמא אותו על פי סימני טומאה, ויש והוא יסגירו בבית למשך שבוע. יתכן והוא יוסגר לשבוע נוסף בהתאם להתפתחויות.
ג. סימני טומאה
קיימים כמה סימני טומאה בנגע עור: גוון לבן עמוק; שערות שחורות המלבינות; בשר בריא באמצע הנגע. אולם נגע המתפשט בכל הגוף, נחשב לטהור.
ד. שחין ומכוות אש
קיימים דינים מיוחדים לנגע המתפתח במקום בו היתה מכת שחין, או כוויית אש.
ה. נתק
נגע במקום צמיחת שערות הראש והזקן, נקרא 'נתק', וסימן הטומאה שלו – שערות צהובות.
ו. בוהק
כתמים בהירים בגוון לבן־כהה, נחשבים כנגע טהור הנקרא 'בוהק'.
ז. קרחת וגבחת
נגע הצומח בראש האדם בקרחת ובגבחת, לאחר שנתקרח או שנתלשו שערותיו, דינו כנגע במקום בשר ולא כנגע במקום שֵֹעָר.
ח. הנהגת המצורע
המצורע יושב בדד חוץ לשלש מחנות ומכריז על עצמו כטמא, קורע בגדים ומגדל שערות.
ט. נגעי בגדים
נגע בגוון ירוק עז או אדום עז המתגלה בבגד, במידה והנגע טמא שורפים את הבגד. פעמים שמסגירים את הבגד לשבוע או שבועיים לקבוע דינו.