מה בפרשה:

שמירת שבת • הבאת הנדבות למשכן • עשיית כל המלאכות

פרשתנו, פרשת ויקהל, היא כעין חזרה על כל פרשת תרומה ותצוה, ובעוד ששם נאמרו כל מלאכות המשכן כציווי לעשייה, הרי שכאן מפרט הכתוב את סדר ומלאכת העשייה לאור הציווי.

א. שמירת שבת. ב. פירוט הנדבות הנצרכות. ג. הבאת הנדבות. ד. עשיית כל המלאכות.

א. שמירת שבת:

ביום י"א בתשרי, למחרת ירידת משה מהר סיני, מקהיל משה את ישראל לצוות אותם על מלאכת המשכן. כהקדמה לכך הוא מקדים להזהיר על חובת שמירת השבת, להודיע מראש שמלאכות המשכן אינן דוחות שבת.

ב. פירוט הנדבות הנצרכות:

לאחר הקדמה זו מתחיל משה בציווי על מלאכת המשכן ומודיע שכל איש שנדבו לבו יביא את אחד מ13 המצרכים הנצרכים למשכן, ומהם יעשו חכמי הלב את כל מלאכות המשכן, הכלים, ובגדי הכהונה  המפורטים בהרחבה בפסוקים. 

ג. הבאת הנדבות:

ואכן בני ישראל, האנשים והנשים, מביאים נדבה למשכן, כלי זהב ותכשיטים ושאר החומרים הנדרשים. היו נשים שאף שזרו חוטים מהשיער שעל גבי גוף העיזים.

הנשיאים התמהמהו תחילה להביא נדבה, ובסוף נשאר להם להביא רק אבני שוהם ומילואים, שמן וקטורת.

משה ממנה את בצלאל ואהליהב ושאר החכמים לעשות המלאכה, ופוקד עליהם לקבל את הנדבות מישראל. כאשר הציבור מרבה להביא תרומות יתר מהצורך, מצווה משה להודיע שלא להביא עוד.

בהמשך הפרשה מפורטות בהרחבה רבה כל המלאכות שעשו האומנים: את היריעות; הקרשים; הפרוכת, המסך ועמודיהם; הארון; והשלחן; המנורה; המזבח הפנימי; שמן המשחה והקטורת; מזבח העולה; הכיור; חצר המשכן.