האומנם יודעים היום היכן נמצא נציב-המלח?

"בכל לילה באות מאות עיזים ומלחכים את נציב המלח, עד שהוא נעלם ונשאר ממנו רק שני טפחים, ובבוקר נציב המלח צומח מחדש"

הנוסעים והמטיילים בסביבות הר סדום, בפרטי חובבי המחקר, לא יוותרו על ההזדמנות לבקר באחד האתרים המפורסמים שם באחד ההרים, בו ניצב סלע צר וגבוה, המסומן מטעם הרשויות בשלט גדול – "אשת-לוט". יש המשוכנעים כי אכן הם זוכים ברגעים אלו לעמוד מול אותו 'נציב מלח' המוזכר בפרשת השבוע, ויש שאף מגדילים לעשות ומברכים ברכה, מי בשם ומלכות, ומי בלא שם ומלכות.

ברוך דיין האמת

איזו ברכה הם מברכים? הכוונה לברכה המוזכרת בשולחן ערוך (או"ח ריח, ח): 'הרואה אשתו של לוט [-כשהיא נציב מלח. משנה ברורה] מברך שתים, עליה אומר ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם דיין האמת, ועל לוט אומר, בא"י אמ"ה זוכר הצדיקים'.

להלן נבקש לברר האומנם סלע זה, עליו מצביעים בימינו, הוא אכן אותו נציב מלח שנשאר קיים מאז ועד היום, או שמא מדובר בסתם סלע ככל הסלעים.

עומד עד היום

אין ספק שבזמן חז"ל עדיין היה קיים נציב המלח המקורי מימי לוט, כנזכר מדברי המשנה שתיקנו חז"ל ברכה שיש לברך כשרואים את הנציב, וכן מפורש בפרקי דרבי אליעזר (פרק כה): 'ועדיין היא עומדת'. כך גם בדור הראשונים לכאורה היה נציב המלח קיים וידוע לרבים, כפי שאנו מגלים בפירושו של 'רבי יוסף בכור שור', מבעלי התוספות, הכותב 'ועדיין היא נראית בארץ ההיא'. גם רבי אליהו מזרחי – הרא"ם, שחי לפני קרוב לשש מאות שנה, בפירושו כאן על רש"י כותב: 'והוא עומד עד היום'.

רעידת אדמה

אולם, הגאון רבי דוד לוריא זצ"ל, שחי לפני כמאתיים שנה בעיר ביחוב בליטא, ב'ביאור הרד"ל' על פרקי דרבי אליעזר, מתייחס לעובדה שבימינו אין רואים את נציב המלח, וזאת לדבריו, עקב רעידת אדמה שגרמה להתפשטות והתרחבות ים המלח, מה שגרם לשטיפת ומחיקת את כל האזור סביב, כולל נציב המלח, ומה גם שבחלק מהמקומות התהפכו הבניינים מלמעלה למטה, כך שגם נציב המלח התהפך ונקבר באדמה.

צורת אדם?

מנגד, יש שטענו שאכן אותו אתר המזוהה כיום כנציב המלח, הוא אכן המקום הנכון שקיים מאז ועד היום, והוכחתם מכך שלאותו סלע יש לו דמות אדם. ויש שאף זיהו בראשו דמות של ראש הפונה לאחור, כדוגמת אשת לוט שהביטה לאחוריה. 

אולם בספר שער העין (פרק כג) כתב שהוא נסע בעצמו לראות דמות זו, 'וראיתי כי אין בינה לבין צורת אדם שום שייכות, רק נראה סלע מלוטש כמו שאר סלעים שמצויים שם, ואדרבה ניכר בבירור מצורתו כי הוא חלק מהסלע הסמוך אליו'. 

כיסוי מלח?

אולם, מעיר שם בספר שער העין, שאין הוכחה מכך שאין לסלע צורת אדם שאין זו אשת לוט, כי בפירוש רבי יוסף בכור שור, כתב מהלך אחד, שאשת לוט לא נהפכה לגוש מלח, אלא שנפל עליה מלח וכל גופה התכסה במלח עד שנעשה שם תל של מלח.

אך מעתה, בוודאי לא נדע מה היא אשת לוט, שהרי בדומה לגוש סלעי זה, הרי ההרים שם מלאים בהרבה גושי מלח שעל כולם ניתן להצביע כאשת לוט.

אין מגיד דבר

כך גם כן מוזכר במכתבו של רבינו עובדיה מברטנורא (ספר דרכי ציון): 'ושאלתי על אשתו של לוט, ואין מגיד דבר ממנה, כי יאמרו כי כל הארץ תלי תילים של מלח, והרבה נציבי מלח יש, ולא יבחנו איזה מהם אשתו של לוט'.

סלע הצומח!

זאת ועוד, מביא שם בספר 'שער העין' בשם מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל שסלע זה המזוהה כיום, בוודאי אינו הנציב מלח של אשת לוט, כי מובא בפרקי דרבי אליעזר דבר פלא, שכל היום לוחכים שוורים את נציב המלח עד שהיא יורדת עד לקרקע, ובכל בוקר היא צומחת שוב, והרי בסלע של ימינו לא רואים תופעה מופלאה זו.

מאות עיזים

גם בספר 'אגרת הקודש – גלילות ארץ ישראל' כותב הנוסע רבי גרשון, שביקר בארץ ישראל לפני כ-400 שנה, על כך שראה בעיניו את נציב המלח: 'ועברתי את הנהר הנקרא 'נחל קדרון', וקרוב משם ראיתי את נציב מלח שנעשה מאשתו של לוט, והראו לי אותה אחר חצות לילה והיתה שלמה בקומתה, ושתי שעות קודם עלות השחר לא נשתייר ממנה רק בערך שני טפחים מן הארץ גבהה, ושאלתי אנשי מקומה, והשיבו לי שתיכף אחד חצות כשהיא בקומתה באים עיזי כפר החורבה ועיזי צוהר, כמה מאות, ומלחכין אותה עד שני טפחים מן הארץ, ותו אי אפשר להם ללחך יותר, ובכל לילה ולילה היא צומחת'. 

יש לציין עוד, שהוא מעיד שנציב המלח נמצא באזור 'נחל קדרון', הנמצא כשבעים קילומטר מהמקום המזוהה כיום כנציב המלח.