פרשת משפטים מחולקת לשתי פרשיות?!

אודות המנהג שנהגו בברצלונה ובאלג'יר לחלק (בשנה מעוברת) 

את פרשת משפטים לשני חלקים, ולקרוא אותה בשתי שבתות 

וגם: איך הנידון קשור – לימים בהם חל ראש השנה?

"אם נחלק את פרשת משפטים לשתי פרשיות, נמצא שבפרשה הראשונה לא נזכר שמו של משה רבינו, ולא רק בפרשת תצוה"

הלומד ב'ספר החינוך', יראה דבר חידוש, שהוא מחלק את פרשת משפטים לשתי פרשיות: פרשת 'משפטים', ופרשת 'אם כסף'. בתחילת פרשת משפטים [לפני 'מצוה מ"ב'] כותב בספר החינוך: 'ואלה המשפטים יש בה שש עשרה מצוות עשה, ושמונה מצוות לא תעשה'. לאחר מכן [לפני 'מצוה ס"ו'], הוא כותב: 'אם כסף, יש בה שבע מצוות עשה, ועשרים ושתים מצוות לא תעשה'.

אמנם בחלק מהדפוסים החדשים של ספר החינוך איחדו יחד את שתי הפרשיות, וכתבו בתחילת פרשת משפטים את מניין המצוות הכללי בכל הפרשה, אך בתוך ספר החינוך עצמו מזכיר כמה פעמים את הביטוי 'פרשת-אם-כסף'.

כך גם בחלק מהדפוסים הישנים של 'רבנו בחיי', אפשר לראות שהוא פותח פרשה חדשה בפסוק 'אם כסף תלוה'.

פרשת 'אם כסף'

מנהג קדום זה היה בכמה קהילות בימי הראשונים, שבשבת אחת קראו מתחילת פרשת משפטים עד אחר פרק כ"ב פסוק כ"ג, כשסיימו את הפרשה במילים 'והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים'. ובשבת שאחריה התחילו פרשה חדשה, בפרק כ"ב פסוק כ"ד, פרשת 'אם כסף'.

י"ב פרשיות 

הד למנהג זה אנו שומעים גם בדברי האברבנאל בהקדמתו לחומש שמות, שם כתב שבחומש בראשית יש שנים עשר פרשיות, וכנגד זה יש גם בחומש שמות שנים עשר פרשיות. ובפשטות דבריו תמוהים, שהרי בחומש שמות יש רק אחת עשרה פרשיות. וכבר תמה כן הגאון רבי יצחק פאלאג'י זצ"ל בספרו אבות הראש (ח"ב, אבות תקנום, אות מ"ט) 

אולם, הגאון רבי יעקב חיים סופר שליט"א בספרו 'הדר יעקב' (ח"ו סימן י"ד) מיישב בפשטות, שבוודאי כוונת האברבנאל למנהג הנזכר, שפרשת משפטים מחולקת לשתי פרשיות, כך שאכן יש בחומש שמות י"ב פרשיות.

מנהג ברצלונה

ברם, מנהג זה לא היה נהוג כל השנים, אלא כפי שנכתב בהערות על ספר החינוך מהדורת 'מכון ירושלים', שמנהג זה, שהוא 'מנהג ברצלונה', היה נהוג רק בשנים מעוברות, בהן יש בחורף כ"ט שבתות, ועד פרשת מצורע יש רק כ"ח פרשיות, ומאחר ויש לקרוא פרשת מצורע לפני פסח (ראה שו"ע או"ח סי' תכח), לכן הוסיפו פרשת אם כסף.

מנהג תוניס ואלג'יר

מעניין לציין שמנהג זה היה נהוג גם בקהילת תוניס ואלג'יר (כפי שמביא מרן הג"ר מאיר מאזוז זצ"ל בספרו סולת נקיה עמוד ס), שבשנה בו חל ראש השנה בימים חמישי-שישי, היו מחלקים את פרשת משפטים לשתי פרשיות.

רש"י בפרשת 'אם כסף'

גם לרבות יש לציין את לשונו של שו"ת תשב"ץ (ח"ב סימן רמז) כשהוא מזכיר דברי רש"י על פסוק המופיע בחלק השני של פרשת משפטים וכותב: 'רש"י ז"ל כתב בפרשת אם כסף תלוה'. הרי שגם הוא קרא לחלק זה של הפרשה בשם 'פרשת אם כסף'.

מה מפטירים?

מנהג זה, שכאמור הוא מנהג ברצלונה, אכן הוזכר ב'ספר השלחן' לרבי חייא ב"ר שלמה מברצלונה, תלמיד הרשב"א, ושם גם מציין וכותב איזו הפטרה היו מפטירים בשבת בו קראו בתורה פרשת 'אם כסף', שהפטירו בספר ירמיהו, פרק לא, בהפטרת 'הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וגו".

לא נזכר משה

יש שהעירו הערה בעלמא, אודות חלוקת פרשת משפטים לשתי פרשיות, כי הנה ידוע מה שכתבו הראשונים, ומקורו בזוהר הקדוש (ח"ג, רמו, א) שלפי שאמר משה רבינו (שמות לב, לב) 'מחני נא מספרך אשר כתבת', נמחה שמו מפרשת תצוה בלבד (והארכנו בזה אשתקד במדור זה בפרשת תצוה). והרי אם נחלק את פרשת משפטים לשני חלקים, נמצא שבחלק הראשון מתחילת פרשת משפטים עד אם כסף, גם לא נזכר שמו של משה, ומדוע אמרו שרק בפרשת תצוה לא נזכר שמו. 

לסיים בדבר טוב

עוד יש שהעירו אודות חלוקת פרשת משפטים לשתי פרשיות, שלפי חלוקה זו נמצא שהפרשה הראשונה מסתיימת בדבר שאינו טוב, בפסוק 'נשיכם אלמנות ובניכם יתומים', והרי יש ענין לסיים תמיד בדבר טוב (ראה רמ"א או"ח סי' קלח, א). ואכן כבר הארכנו במדור זה, אשתקד בגיליון פרשת תזריע-מצורע, ליישב כיוצא בזה כמה פרשיות המסתיימות בדבר שאינו טוב.

אכן בספר 'צבא הלוי' (שטיינברג, מגילה סימן לב) כתב, שבמקומות שהיו נוהגים לחלק פרשת משפטים לשתי פרשיות, לא היו מסיימים הקריאה במילים 'ובניכם יתומים', אלא בשבת בו קראו את הפרשת הראשונה היו קוראים עד אחרי פסוק כ"ו, כך שסיימו הקריאה במילים 'ושמעתי כי חנון אני', ובשבת שאחריו חזרו וקראו שוב מפסוק כ"ד – אם כסף תלוה.