מהי כוונת התורה הק' בפסוק 'וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ' – לתוך קודש הקדשים או להיכל? | וגם: האם הכהן גדול נכנס לקודש הקדשים גם באמצע השנה?
" אהרן היה יכול להיכנס כל השנה לקודש הקדשים, ואז היה נכנס בשמונה בגדים, ורק ביום הכיפורים היה נכנס בבגדי לבן"
בפרשתנו אנו לומדים על שמונת בגדיו של הכהן הגדול, ומהם ארבעה בגדים הנקראים 'בגדי זהב', ואחד מהם הוא המעיל שהיו עליו פעמוני זהב שהשמיעו קול. על כך אומרת התורה (שמות כח, לה) 'וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת'.
ישמעו ויתרחקו
דבר פלא אנו מוצאים בפירוש הרשב"ם כאן, המפרש פסוק זה לגבי כניסת הכהן הגדול לקודש הקדשים ביום הכיפורים, וז"ל: 'ולפי שציוה הקב"ה (ויקרא טז, יז) וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקודש עד צאתו, לכך ציוה הקב"ה ונשמע קול בבואו, ויתרחקו השומעים משם'.
כל הלומד דברים אלו ברשב"ם עומד משתומם, שהרי הכהן הגדול לא נכנס לקודש הקדשים ביום הכיפורים עם המעיל, אלא עם בגדי לבן בלבד, כמו שנאמר בפרשת אחרי (ויקרא טז, ג-ד) בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ וגו' כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף, ופירש שם רש"י: 'מגיד שאינו משמש לפנים בשמונה בגדים שהוא משמש בהם בחוץ, שיש בהם זהב, לפי שאין קטיגור נעשה סניגור, אלא בארבעה, ככהן הדיוט'.
להוציא מלאכים
אך באמת דברים דומים אנו מוצאים גם ברמב"ן כאן שכתב, שפסוק זה רומז למה שאמרו בירושלמי מסכת יומא (פ"א ה"ה), על הכתוב ביום הכיפורים 'וכל אדם לא יהיה באהל מועד' וירמוז למה שאמרו במסכת יומא ירושלמי (א, ה) וכל אדם לא יהיה באהל מועד – אפילו המלאכים שכתוב בהם (יחזקאל א, י) ודמות פניהם פני אדם, גם הם לא היו באוהל מועד, על כן צוה להשמיע קולו, כמי שיקרא הוציאו כל איש מעלי, דהיינו להוציא משם את המלאכים, ויבא הכהן לעבוד את המלך ביחוד, וכן בצאתו ישמיע קולו בפעמונים, שייוודע הדבר כדי שיוכלו המלאכים משרתי המלך לשוב לפניו.
על כל פנים, גם כאן עולה התמיהה, שהרי הכהן הגדול לא נכנס לקודש הקדשים כלל במעיל, אלא בבגדי לבן בלבד, אתמהה!
אות חיים
עוד יותר מפורשים הדברים בפירוש האברבנאל שכתב וז"ל: 'שהיה השמעת קול הפעמונים כדי שידעו מבחוץ כי הכהן חי, כי אילו היה מת לא היו נשמעים, וזהו שאמר ונשמע קולו וגו' ולא ימות, כמו שאמרו חז"ל (יומא ט, א) בכהני בית שני שאם היתה אמונה רעה בלבם היו מתים בהיכנסם למקדש. וכאשר לא היו שומעים פסיעותיו היו יודעים שהוא בחטאו מת, ולכן נאמר ונשמע קולו וגו' בבואו אל הקדש ובצאתו ולא ימות', עכ"ל. הרי מפורש בדבריו שהכהן גדול היה נכנס עם הפעמונים לתוך קודש הקדשים, והם השמיעו קול לאות שהוא חי.
והוא פלא עצום ונשגב, שהרי פשוט ואין צריך לומר שלא נעלם מדברי האברבנאל פסוק מפורש בתורה שהכהן הגדול לא נכנס לקודש הקדשים עם המעיל, ומה גם שהאברבנאל עצמו בפרשת אחרי כתב: 'ביום הכפורים צוה יתברך שבהיכנס הכהן גדול לפני לפנים מקום השכינה והכבוד, לא ילבש בגדי זהב, כי אם בגדי בד לבנים', ועיי"ש שכתב שם ארבעה טעמים מדוע לובש הכהן הגדול דווקא בגדי לבן.
המדרש חולק?
יש מי שרצה לומר, שאכן אין זה דבר מוסכם שהכהן הגדול נכנס רק בבגדי לבן לקודש הקדשים, כי יש שיטה שהוא נכנס עם כל הבגדים לקודש הקדשים!
כך אנו מוצאים באבן עזרא (פרשת אחרי) שכתב על הפסוק 'כתנת בד קודש' וז"ל: 'ולא הזכיר האפוד והחשן ומעיל האפוד, כי כבר הזכיר ונשמע קולו בבואו אל הקדש'. הרי מבואר בדבריו שבאמת נכנס לקודש הקדשים עם שמונה בגדים. והעיר בזה בהערות וביאורים על הספר 'מאמר יום טוב' (ביאור על אבן עזרא), שהאבן עזרא חולק בזה – כדרכו בכמה מקומות – על המבואר בתורת כהנים ובגמרא, וסובר שאכן הכהן גדול לבש שמונה בגדים ביום הכיפורים בקודש פנימה.
וציין שם לדברי המדרש רבה (ויק"ר כא, ז) על הכתוב 'בזאת יבוא אהרן' וז"ל המדרש: 'ר' יהודה ברבי אלעזר אמר בשלשים וששה זוגין, בשלשים וששה רמונים, ורבנן אמרי בשבעים ושנים זוגין, ובשבעים ושנים רמונין', ולכאורה מפורש במדרש שנכנסו לקודש פנימה עם המעיל.
אך ראה שם בפירוש הרש"ש ועץ יוסף על המדרש שתמהו שהרי לא נכנס הכהן עם המעיל לקודש הקדשים, וכתבו שהכוונה על כניסתו להיכל, או שהכוונה על המחתה של הגחלים שהיה עליו פעמון המשמיע קול הנקרא 'ניאשתיק' (יומא מד, ב).
גם בהיכל
אולם התירוץ הפשוט יותר, ליישב את דעת הרשב"ם והרמב"ן והאברבנאל, שמה שכתבו שהפעמונים נועדו להרחיק את העם בעת כניסת הכהן גדול, אין כוונתם בכניסתו לקודש הקדשים, אלא בכניסתו להיכל, כי מבואר בגמרא (יומא מד, א) שגם כאשר נכנס הכהן להיכל היה אסור לכל אדם להיות שם, והוא נלמד מהכתוב 'וכל אדם לא יהיה באוהל מועד בבואו לכפר בקודש'.
בשאר ימות השנה
מהלך נוסף כותב בפרדס יוסף, על פי המבואר במדרש רבה (ויק"ר כא, ז) שאהרן היה יכול להיכנס בשאר ימות השנה לקודש הקדשים, יש לומר שאז היה נכנס בשמונה בגדים, ורק ביום הכיפורים היה נכנס בבגדי לבן.