מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים (שמות לב, טו)
נכנס סוחר אל הגאון רבי חיים אלעזר וואקס זצ"ל, רבה של קאליש ובעל 'נפש חיה', להתייעץ בענייני עסקיו. בתוך כך התברר שעסקיו אינם מתנהלים ממש בדרכי יושר, וכי את רווחיו הוא עושה בתחבולות ובעורמה. שאל אותו הרב: ומה עם 'לא תגנוב?'… התנצל האיש: אין זו ממש גניבה, אני רק עושה 'סיבוב' קטן על האנשים… האנשים לא שמים לב שאני גורף את הריווח מהכיוון השני שהם לא חושבים על כך… נענה הרב ואמר לו בדרך מליצה: כעת אני מבין מדוע היו הלוחות כתובים משני הצדדים, מזה ומזה הם כתובים, להורות שבכל צד שתסובב את העסקה, גם אם תסובב את הענין בצדדים מעוקלים והפוכים, תמיד יעמוד נגד עיניך הצו האלוקי: "לא תגנוב!"—