בפרשת מכירת הבכורה ליעקב נאמר בתורה (בראשית כה, לד) וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה. נשאלת השאלה, מה בא הכתוב ללמדנו בידיעה זו שעֵשָׂו קם והלך?
פנינה נפלאה נמסרה משמו של הגה"ק רבי אברהם ברוידא זי"ע: מבואר בגמרא (עירובין סה, א) ששיכור שמכר דבר-מה אין מכירתו מכירה, וזאת בתנאי שהיה שיכור כשכרותו של לוט.
הנה כי כן, אחרי שנאמר 'ויאכל וישת', דהיינו ששתה יין, יש לחשוש אולי עשו גם השתכר כל כך מהשתייה עד שהגיע לשכרותו של לוט והמכירה לא תחול. לכן מעידה התורה 'ויקם וילך', ובדרך כלל אדם שהוא שיכור כלוט אינו יכול להלך גבי רגליו, ואם עשו קם והלך על רגליו, בהכרח שהוא לא השתכר כל כך, והמכירה שרירה וקיימת!