פירושו של רשב"ם על התורה

נכדו של רש"י הקדוש, רבינו שמואל, בנו של רבי מאיר חתנו של רש"י, הידוע בשמו המקוצר 'רשב"ם', גדל על ברכי זקנו – רש"י הקדוש, ממנו קנה קנייני התורה, ואף זכה לסיים את פירושו על מסכת בבא בתרא. 

לעולם – כל החיים?

את פירושו על התורה קבע רשב"ם על יסודות של הפשט, גם במקומות שהדברים נוגדים את דברי חז"ל, כשכוונתו רק להציע עוד פשט בכתוב, ולא לפסוק למעשה נגד מסורת חז"ל. 

אחת הדוגמאות לכך היא בפרשת השבוע בפסוק (שמות כא, ו) וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם, בעוד רש"י מפרש על פי דברי חז"ל: 'לעולם – עד היובל'. הרי הרשב"ם כותב: 'לעולם – לפי הפשט, כל ימי חייו'.

כך גם בפסוק שלאחריו (כא, ז) לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים, רש"י מפרש על פי חז"ל: לא תצא כצאת העבדים – בשן ועין, ואילו רשב"ם מפרש: לא תצא – בשש שנים. וכך בעוד מקומות רבים.

קללת האבן-עזרא

אחד הפירושים של רשב"ם שעוררו סערה רבה, היא בפרשת בראשית (א, ה) על הכתוב 'ולחושך קרא לילה', שם הוא כותב וז"ל: 'לעולם אור תחלה ואחר כך חשך'. 

בפשטות, דברים אלו – שהם נגד קבלת חז"ל ותורת ישראל המסורה בידינו שלעולם היום הולך אחר הלילה, והם דומים לדעת הקראים ימ"ש האומרים שהלילה הולך אחר היום, ושומרים שבת ביום ואחר כך לילה (אם כי יש שיישבו שכוונת רשב"ם לפני מתן תורה, שאז הלילה הלך אחר היום). 

רבינו אברהם אבן עזרא זי"ע יצא בחריפות רבה נגד דברים אלו העלולים לגרום לאנשים לטעות ללכת חלילה אחרי הקראים. האבן עזרא אסר להדפיס פירוש זה ואף קילל כל סופר שידפיסו, ובלשונו: "זרוע ימינו גדוע תיגדע, ועין ימינו כהה תכהה". האבן עזרא אף חיבר לשם כך את 'אגרת השבת' להוכיח שבריאת הלילה קדמה לבריאת היום. 

מתוך חשש לקללתו של הראב"ע, אכן יש דפוסים בימינו שהשמיטו פירוש זה מפירוש הרשב"ם על התורה, אך יש דפוסים שהדפיסו בימינו את כל הפירוש במלואו.

כתב יד מזויף?

רשב"ם חיבר את פירושו על כל התנ"ך, אך רק מעט מאד מפירושו שרד עד ימינו. בדורות הקודמים נדפסו רק חלקים קטנים מפירושו, ולפני 140 שנה, בשנת תרמ"ב, הדפיס דוד ראזין את פירוש רשב"ם על התורה עם הוספות חדשות על פי ליקוט מכמה כתבי יד. שם נוספו הפירושים על פרשיות בראשית נח ולך-לך. 

היו שהסיקו מסקנות מרחיקות לכת שכביכול כתבי-יד אלו אינם מרשב"ם, כי לא האמינו שרשב"ם יכתוב שהלילה הולך אחר היום. אך כבר השיב על כך מרן הגר"ח קנייבסקי זי"ע (דעת נוטה פרשת בראשית) שאין בזה תמיהה, כי כוונת רשב"ם היא שכך הוא לפי פשוטו של מקרא, אבל אין כוונתו שכך היא האמת להלכה, ומצינו הרבה פעמים בראשונים שפירשו הכתובים לפי פשוטו של מקרא, רק לשם פירוש ופשט, ולא לקבוע הלכה, עכ"ד הגר"ח.

וכבר האריך בזה ב'תורה שלימה' (כרך י"ז עמוד רפו ואילך) שהרבה ראשונים ואחרונים מבדילים בין פשוטו של מקרא, ובין ההלכה למעשה, ופירשו לפעמים פשט שאינו עולה בקנה אחד עם ההלכה. וגם בפירוש רש"י יש לפעמים דברים הנוגדים את דעת חז"ל, כמו בפרשת תזריע (יג ה) בפסוק 'הנגע עמד בעיניו', כפי שהקשה שם הרמב"ן (ראה בהרחבה קובץ בית אהרן וישראל, קובץ פ"ו עמוד קנ).

רש"י: אילו היה לי פנאי

ובאמת הרשב"ם עצמו בתחילת פרשת משפטים, מבהיר שאין כוונתו לשנות את ההלכה, רק להציע פירוש נוסף בפסוק בדרך פשט, וז"ל: 'ידוע ויבינו יודעי שכל, כי לא באתי לפרש הלכות, אע"פ שהם עיקר… כי מיתור המקראות נשמעין ההגדות וההלכות, ומקצתן ימצאו בפירושי רבינו שלמה אבי-אמי זצ"ל, ואני לפרש פשוטן של מקראות באתי, ואפרש הדינין וההלכות לפי דרך ארץ, ואעפ"כ ההלכות עיקר, כמו שאמרו רבותינו הלכה עוקרת משנה' (וכ"כ הרשב"ם בתחילת פרשת בראשית).

מפורסמים הם דבריו של הרשב"ם בתחילת פרשת וישב וז"ל: "ישכילו ויבינו אוהבי, שכל מה שלימדונו רבותינו כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אף כי עיקרה של תורה באת ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט ההגדות וההלכות והדינין, על ידי אריכות הלשון… והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר, ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא… וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא, ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו, והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום", עכ"ל. והדברים מופלאים מאד מה שהודה רש"י שאילו היה לו פנאי היה עושה עוד פירושים חדשים לתורה 'לפי הפשטות המתחדשים', והרבה יש לעיין ולהעמיק בכוונת דברים אלו,  ואכמ"ל.