פרשת שמיני

מה בפרשה:

חציו הראשון של פרשת שמיני עוסק בתיאור יום הקמת המשכן, בראש חודש ניסן, והמאורעות שאירעו ביום זה, וחציו השני של הפרשה עוסק בהלכות כשרות המאכלים והלכות טומאה וטהרה.

נושאי הפרשה:

יום חנוכת המשכן • מיתת נדב ואביהוא • האבלות נדחית •  שריפת השעיר • איסור עבודה לשתויי יין • כשרות בעלי חיים • טומאת נבילה • הכשר לקבל טומאה

א.  שכינה

ביום א' בניסן בו הוקם המשכן, הקריב אהרן קרבנות מיוחדים. אחרי הקרבתם, בעוד משה ואהרן מתפללים שתשרה השכינה במעשה ידיהם, ירדה אש משמים ושרפה את הקרבנות כאות להשראת השכינה, ומשה ואהרן בירכו את העם.

ב.  דומיה

ביום זה נכנסו נדב ואביהוא לקודש הקדשים, והקטירו קטורת ללא שיצטוו על כך, ויש אומרים שנכנסו שתויי יין. חוטי אש נכנסו אל חוטמם והם מתו.

אהרן קיבל את הדין בדומיה. ועל פי הוראת משה, עקב השמחה בהקמת המשכן לא נהגו אהרן ובניו שום מנהגי אבלות, ולמרות שהיו אוננים אכלו את שיירי הקרבנות. אגב כך אנו למדים את דיני המתנות שיש להפריש מקרבנות שלמים ולתת לכהן.

ג.  שריפה

את כל הקרבנות אכלו הכהנים כשהם אוננים, אולם את הקרבן של ראש חודש שרפו באש, בתחילה משה כעס על כך, אך כאשר בירר אצל אהרן ובניו לסיבת הדבר, הוטב בעיניו ההסבר ששמע מהם לשריפת הקרבן, כי האנינות נדחתה רק לגבי קרבנות שעה ולא לגבי קרבן קבוע לדורות.

ד.  יין

הכהנים מוזהרים לא לעבוד עבודה כשהם שתויי יין, וכן מורי הוראה אסורים להורות כשהם שתויים.

ה.  כשרות 

בפרשה נלמד על סימני כשרות בהמות: א. מפרסת-פרסה ושוסעת-שסע ב. מעלת גרה. והכתוב מציין כמה בעלי חיים האסורים באכילה מאחר ויש להם רק סימן אחד. כן נלמד על סימני כשרות הדגים: סנפיר וקשקשת. וסימני כשרות חגבים המותרים באכילה, וכן רשימת עופות האסורים באכילה. ובסוף הפרשה מופיע רשימה של שרצים האסורים באכילה.

ו.  נבילה

נבילה של בהמה או חיה, או נבילה של שמונה שרצים מסוימים, מטמאים אדם או כלים הנוגעים בהם. כלי חרס נטמא מהאוויר ואין לו טהרה במקווה.

ז.  טומאה

כל צומח מקבל טומאה רק לאחר שפעם אחת נפלו עליו מים או כל משקה אחר מרשימת שבעת המשקים, ובכך הוכשר לקבל טומאה.