בפרשת השבוע אנו לומדים על מצות ברית מילה כמו שנאמר (ויקרא יב, ג) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, ודרשו חז"ל (שבת קלב, א) 'וביום' – אפילו בשבת, שמותר לערוך ברית מילה בשבת.
ברכה על הכוס
חז"ל תיקנו (שבת קלז, ב) לברך לאחר ברית מילה את ברכת 'אשר קידש ידיד מבטן', והגאונים תיקנו שיש לברך ברכה זו על כוס של יין. לאור זאת, נשאלת השאלה, כדת מה לעשות בברית מילה הנערכת בשבת קודש לאחר התפילה, האם מותר לשתות מכוס זה קודם קידוש.
קידוש בכוס זה
הרמ"א בהלכות שבת (סי' רעג, ה) כותב שמעיקר הדין היה אפשר שהמברך ישתה את הכוס של קידוש, ובכוס זה יקיים גם מצות קידוש (ואין בכך חשש של אין עושין מצוות חבילות חבילות, ואכמ"ל), ובשתיית עוד רביעית היין מהכוס יצא גם ידי חובת 'קידוש במקום סעודה'. ויש אומרים שצריך לשתות שתי רביעיות, אחד לקידוש ואחד לסעודה (עיי"ש במשנ"ב סקכ"ז).
לתת לקטן
אולם כותב הרמ"א, שלמעשה נהגו לתת לקטן לשתות היין קודם קידוש, דהיינו קטן שהגיע לחינוך (משנ"ב סי' רסט, א). משום שלכתחילה לא רצו לסמוך על שתיית יין כקידוש במקום סעודה (שמירת שבת כהלכה בשם הגרש"ז אויערבך).
מזונות על השלחן
יש מהאחרונים שכתבו, שאם הכינו מיני מזונות לאכול מיד אחרי הקידוש, אפשר למברך לשתות מכוס של ברית מילה, ולכוון לצאת בזה ידי חובת קידוש, ובאכילת המזונות יצא ידי חובת קידוש במקום סעודה (שו"ת שבט הלוי ח"ט, סי' נ"ט; ברכת הבית שער נ"ח סעיף י"ד).
אולם בני ספרד נוהגים (ילקוט יוסף, שובע שמחות ב' פ"ח, סעיף כד), כעצה הראשונה שהזכיר הרמ"א, שהמברך שותה רביעית מכוס של מילה ויוצא בכך קידוש, וגם קידוש במקום סעודה, גם בלי אכילת מזונות.
הלכה למעשה:
ברית מילה הנערכת בשבת, מנהג בני ספרד שהמברך שותה מהכוס רביעית ובכך יוצא ידי חובת קידוש. ומנהג בני אשכנז לתת לתינוק לשתות, ויש שכתבו שאם יש שם מן המוכן מזונות, ישתה המקדש עצמו ויכוין לצאת בזה קידוש, ויאכל אח"כ מזונות.