קביעות של השראת השכינה

קביעות של השראת השכינה

שאלה נוספת שואלים המפרשים על דברי רש"י שכתב: 'כשבא להשרות שכינתו עליהן מנאן, באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם'. ותמוה: הרי השראת השכינה היתה באחד בניסן, ומדוע המתין חודש שלם עד ראש חודש אייר כדי למנות אותם?

בעל 'תרומת הדשן' מיישב באופן נפלא, על פי המבואר בגמרא (ב"ב ח, א) שכדי להיחשב מיושבי העיר צריך האדם לדור בה לפחות שלושים יום. על כן, אף שהשראת השכינה כבר החלה באחד בניסן, אולם עדיין לא היה זה כדבר קבוע. רק כעבור שלושים יום, באחד באייר, יכול הדבר להיחשב כקביעות של השראת השכינה, ולכן רק כעת מנה אותם!

מאמרים נוספים

• כ״ז באייר ה׳תשפ״ה

• כ״ז באייר ה׳תשפ״ה

התחברות למערכת

תגובה למאמר

הרשמה

שימו לב!
גם אם הנכם רשומים כבר ל'תורה שבכתב' – עליכם להירשם לאתר בפעם הראשונה, לצורך רישום לאתר עליכם למלאות את כל הפרטים במדויק כפי שהוזנו בעת הרישום ל'תורה שבכתב'
תאריך לידה: (יום, חודש, שנה)
מצב אישי
פרטי הת"ת / ישיבה / כולל בו הנך לומד