על הכתוב בפרשתנו (במדבר ח, יט) וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', כותב רש"י: 'חמשה פעמים נאמר בני ישראל במקרא זה, להודיע חבתן שנכפלו אזכרותיהן במקרא אחד כמנין חמשה חומשי תורה'.
מבאר הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע בספה"ק 'קדושת לוי', מדוע דווקא כאן בפרשת לקיחת הלויים נרמזת חיבת ישראל? כי אדם הבוחר דבר מסוים, מוכח שהוא אוהב דבר זה יותר משאר דברים, וכאן שבחר הקב"ה בלויים, עלולים לטעות ולחשוב שאחרי שבחר בלויים שוב אין אהבתו לשאר ישראל, לפיכך הדגיש וכתב דווקא כאן 'בני ישראל' חמשה פעמים, להודיע שהוא מחבב את כל ישראל באותה מידה שהוא מחבב את הלויים [ומה שבחר בלויים הוא רק לכפר על בני ישראל].
התמונה באדיבות המכלול – האנציקלופדיה היהודית