יסוד חשוב בדרכי הנהגתו של איש יהודי, כותב הרה"ק רבי קלונימוס קלמן מקראקא זי"ע בספה"ק 'מאור ושמש', בו הוא מפרש את הפסוק בפרשתנו (כט, כח) הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
הפסוק בא ללמד שאמנם הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ – פירוש, עבודת ה' ראויה שתהיה בהסתר, הרחק מעין הרואה, כך שהיה תהיה בלתי לה' לבדו. אבל למרות זאת וְהַנִּגְלֹת – פירוש, מדוע התורה והתפילה שלנו היא בהתגלות לעין כל, יען כי – לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת – פירוש, מטרתנו היא שילמדו בנינו לעבוד את ה' ולעשות כל מצוותיו ולהגות בתורתו, ואת זה אי אפשר ללמוד אם נעבוד רק בהסתר או במחשבה, רק כאשר הבנים רואים עין בעין את ההורים בתורה ובתפילה.