הלימוד היומי
מז: וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר:
מח: אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה־לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ:
מט: אוֹ־דֹדוֹ אוֹ בֶן־דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ־מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ־הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל:
נ: וְחִשַּׁב עִם־קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ:
נא: אִם־עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ:
נב: וְאִם־מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים עַד־שְׁנַת הַיֹּבֵל וְחִשַּׁב־לוֹ כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת־גְּאֻלָּתוֹ:
נג: כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ לֹא־יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ:
נד: וְאִם־לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ:
יד גר ותושב. גר והוא תושב, כתרגומו עֲרַל תּוֹתָב, וסופו מוכיח ונמכר לגר תושב:
וכי תשיג יד גר ותושב עמך. מי גרם לו שיעשיר, דִּבּוּקוֹ עמך:
ומך אחיך עמו. מי גרם לו שימוך, דִּבּוּקוֹ עמו, על ידי שלמד ממעשיו:
משפחת גר. זה הוא עובד כוכבים, כשהוא אומר לעקר, זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה, להיות לה שַׁמָּשׁ, ולא לאלהות, אלא לחטוב עצים ולשאוב מים:
גאלה תהיה לו. מיד, אל תניחהו שֶׁיִּטָּמַע:
עד שנת היבל. שהרי כל עצמו לא קְנָאוֹ אלא לְעָבְדוֹ עד היובל, שהרי ביובל יֵצֵא, כמו שנאמר למטה, ויצא בשנת היובל, ובגוי שתחת ידך הכתוב מדבר, ואף על פי כן לא תבא עליו בעקיפין, מפני חלול השם, אלא כשבא ליגאל ידקדק בחשבון לפי המגיע בכל שנה ושנה ינכה לו הגוי מן דמיו, אם היו עשרים שנה משנמכר עד היובל וּקְנָאוֹ בעשרים מנה, נמצא שקנה הגוי עבודת שנה במנה, ואם שהה זה אצלו חמש שנים ובא ליגאל, ינכה לו חמשה מנים, ויתן לו העבד ט"ו מנים, וזהו והיה כסף ממכרו במספר שנים:
כימי שכיר יהיה עמו. חשבון המגיע לכל שנה ושנה יְחַשֵּׁב כאילו נשכר עמו כל שנה במנה, וינכה לו:
אם עוד רבות בשנים. עד היובל:
לפיהן. הכל כמו שפירשתי:
לא ירדנו בפרך לעיניך. כלומר ואתה רואה:
ואם לא יגאל באלה. באלההוא נגאל, ואינו נגאל בשש:
(הוא ובניו עמו. הגוי חייב במזונות בניו, כישראל):
(כה,מז) וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר:
(כה, מז) וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר:
(כה, מז) מז וַאֲרֵי תַדְבֵּק יַד עָרֵל וְתוֹתָב עִמָּךְ וְיִתְמַסְכַּן אָחוּךְ עִמֵּיהּ וְיִזְדַּבַּן לְעָרֵל תּוֹתָב עִמָּךְ אוֹ לְאַרְמַי זַרְעִית גִּיּוֹרָא:רש"י:
יד גר ותושב. גר והוא תושב, כתרגומו עֲרַל תּוֹתָב, וסופו מוכיח ונמכר לגר תושב:
וכי תשיג יד גר ותושב עמך. מי גרם לו שיעשיר, דִּבּוּקוֹ עמך:
ומך אחיך עמו. מי גרם לו שימוך, דִּבּוּקוֹ עמו, על ידי שלמד ממעשיו:
משפחת גר. זה הוא עובד כוכבים, כשהוא אומר לעקר, זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה, להיות לה שַׁמָּשׁ, ולא לאלהות, אלא לחטוב עצים ולשאוב מים:
(כה,מח) אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה־לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ:
(כה, מח) אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה־לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ:
(כה, מח) מח בָּתַר דְּיִזְדַּבַּן פֻּרְקָנָא תְּהֵי לֵיהּ חַד מֵאֲחוֹהִי יִפְרְקִנֵּיהּ:רש"י:
גאלה תהיה לו. מיד, אל תניחהו שֶׁיִּטָּמַע:
(כה,מט) אוֹ־דֹדוֹ אוֹ בֶן־דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ־מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ־הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל:
(כה, מט) אוֹ־דֹדוֹ אוֹ בֶן־דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ־מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ־הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל:
(כה, מט) מט אוֹ אַח אֲבוּהִי אוֹ בַר אַח אֲבוּהִי יִפְרְקִנֵּיהּ אוֹ מִקָּרִיב בִּשְׂרֵיהּ מִזַּרְעִיתֵיהּ יִפְרְקִנֵּיהּ אוֹ דְתַדְבֵּק יְדֵיהּ וְיִתְפָּרָק:
(כה,נ) וְחִשַּׁב עִם־קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ:
(כה, נ) וְחִשַּׁב עִם־קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ:
(כה, נ) נ וִיחַשֵּׁב עִם זָבְנֵיהּ מִשַּׁתָּא דְּאִזְדַּבַּן לֵיהּ עַד שַׁתָּא דְיוֹבֵלָא וִיהֵי כְּסַף זְבִינוֹהִי בְּמִנְיַן שְׁנַיָא כְּיוֹמֵי אֲגִירָא יְהֵי עִמֵּיהּ:רש"י:
עד שנת היבל. שהרי כל עצמו לא קְנָאוֹ אלא לְעָבְדוֹ עד היובל, שהרי ביובל יֵצֵא, כמו שנאמר למטה, ויצא בשנת היובל, ובגוי שתחת ידך הכתוב מדבר, ואף על פי כן לא תבא עליו בעקיפין, מפני חלול השם, אלא כשבא ליגאל ידקדק בחשבון לפי המגיע בכל שנה ושנה ינכה לו הגוי מן דמיו, אם היו עשרים שנה משנמכר עד היובל וּקְנָאוֹ בעשרים מנה, נמצא שקנה הגוי עבודת שנה במנה, ואם שהה זה אצלו חמש שנים ובא ליגאל, ינכה לו חמשה מנים, ויתן לו העבד ט"ו מנים, וזהו והיה כסף ממכרו במספר שנים:
כימי שכיר יהיה עמו. חשבון המגיע לכל שנה ושנה יְחַשֵּׁב כאילו נשכר עמו כל שנה במנה, וינכה לו:
(כה,נא) אִם־עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ:
(כה, נא) אִם־עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ:
(כה, נא) נא אִם עוֹד סְגִיאוּת בִּשְׁנַיָּא לְפוּמְהֵן יָתִיב פֻּרְקָנֵיהּ מִכְּסַף זְבִינוֹהִי:רש"י:
אם עוד רבות בשנים. עד היובל:
לפיהן. הכל כמו שפירשתי:
(כה,נב) וְאִם־מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים עַד־שְׁנַת הַיֹּבֵל וְחִשַּׁב־לוֹ כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת־גְּאֻלָּתוֹ:
(כה, נב) וְאִם־מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים עַד־שְׁנַת הַיֹּבֵל וְחִשַּׁב־לוֹ כְּפִי שָׁנָיו יָשִׁיב אֶת־גְּאֻלָּתוֹ:
(כה, נב) נב וְאִם זְעֵר אִשְׁתָּאַר בִּשְׁנַיָּא עַד שַׁתָּא דְיוֹבֵלָא וִיחַשֵּׁב לֵיהּ כְּפוּם שְׁנוֹהִי יָתֵב יָת פֻּרְקָנֵיהּ:
(כה,נג) כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ לֹא־יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ:
(כה, נג) כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה יִהְיֶה עִמּוֹ לֹא־יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ:
(כה, נג) נג כַּאֲגִיר שַׁתָּא בְשַׁתָּא יְהֵי עִמֵּיהּ לָא יִפְלַח בֵּיהּ בְּקַשְׁיוּ לְעֵינָיךְ:רש"י:
לא ירדנו בפרך לעיניך. כלומר ואתה רואה:
(כה,נד) וְאִם־לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ:
(כה, נד) וְאִם־לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ:
(כה, נד) נד וְאִם לָא יִתְפָּרַק בְּאִלֵּין וְיִפּוֹק בְּשַׁתָּא דְיוֹבֵלָא הוּא וּבְנוֹהִי עִמֵּיהּ:רש"י:
ואם לא יגאל באלה. באלההוא נגאל, ואינו נגאל בשש:
(הוא ובניו עמו. הגוי חייב במזונות בניו, כישראל):
להרשמה לקבלת ניוזלטר יומי למייל