(ג,כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל־יְהֹוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר:
(ג, כג) וָאֶתְחַנַּן אֶל־יְהֹוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר:
(ג, כג) כג וְצַלֵּיתִי קֳדָם יְיָ בְּעִדָּנָא הַהִיא לְמֵימָר:
רש"י:
ואתחנן. אין חִנּוּן בכל מקוםאלא לשון מתנת חנם, אף על פי שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם, לפי שאמר לו וחנותי את אשר אחון (שמות לג, יט), אמר לו בלשון ואתחנן. דבר אחר, זה אחד מעשרה לשונות שנקראת תפלה, כדאיתא בספרי (כו):
בעת ההוא. לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דִּמִּיתִי שמא הותרהנדר:
לאמר. זה אחד משלשה מקומותשאמר משה לפני המקום, איני מניחך עד שתודיעני אם תעשה שאלתי אם לאו:

(ג,כד) אֲדֹנָי יֱהֹוִה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת־עַבְדְּךָ אֶת־גָּדְלְךָ וְאֶת־יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי־אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ:
(ג, כד) אֲדֹנָי יֱהֹוִה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת־עַבְדְּךָ אֶת־גָּדְלְךָ וְאֶת־יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי־אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ:
(ג, כד) כד יְיָ אֱלֹהִים אַתְּ שָׁרֵיתָא לְאַחֲזָאָה יָת עַבְדָּךְ יָת רְבוּתָךְ וְיָת יְדָךְ תַּקֶּפְתָּא דִּי אַתְּ הוּא אֱלָהָא דִּשְׁכִנְתָּךְ בִּשְׁמַיָּא מִלְּעֵלָּא וְשַׁלִּיט בְּאַרְעָא וְלֵית דְּיַעְבֵּד כְּעוֹבָדָיךְ וּכְגִבָּרְתָּךְ:
רש"י:
ה' אלהים. רחוםבדין:
אתה החלות להראות את עבדך. פֶּתַח להיות עומדומתפלל אף על פי שנגזרה גזירה, אמר לו ממך למדתי, שאמרת לי ועתה הניחה לי (שמות לב, י), וכי תופס הייתי בך, אלא לפתוח פתח, שבי היה תלוי להתפלל עליהם, כמו כן הייתי סבור לעשות עכשיו:
את גדלך. זו מדת טובך, וכן הוא אומר, ועתה יגדל נאכח ה' (במדבר יד, יז):
ואת ידך. זו ימינך, שהיא פשוטה לכל באיעולם:
החזקה. שאתה כובש ברחמים את מדת הדין בחזקה:
אשר מי אל וגו'. אינך דומה למלך בשר ודם, שיש לו יועצין וְסַנְקַתַּדְּרִין, הממחין בידו כשרוצה לעשות חסד ולעבור על מדותיו, אתה אין מי ימחה בידך אם תמחול לי ותבטל גזירתך. ולפי פשוטו, אתה החלות להראות את עבדך, מלחמת סיחון ועוג, כדכתיב ראה החילותי תת לפניך (לעיל ב, לא), הראני מלחמת שלשים ואחד מלכים:

(ג,כה) אֶעְבְּרָה־נָּא וְאֶרְאֶה אֶת־הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן:
(ג, כה) אֶעְבְּרָה־נָּא וְאֶרְאֶה אֶת־הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן:
(ג, כה) כה אֵעִבַר כְּעַן וְאֶחֱזֵי יָת אַרְעָא טַבְתָא דִּי בְּעִבְרָא דְיַרְדְּנָא טוּרָא טָבָא הָדֵין וּבֵית מַקְדָּשָׁא:
רש"י:
אעברה נא. אין נא אלא לשון בקשה:
ההר הטוב הזה. זוירושלים:
והלבנן. זה ביתהמקדש:

(ג,כו) וַיִּתְעַבֵּר יְהֹוָה בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי רַב־לָךְ אַל־תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה:
(ג, כו) וַיִּתְעַבֵּר יְהֹוָה בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי רַב־לָךְ אַל־תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה:
(ג, כו) כו וַהֲוָה רְגַז מִן קֳדָם יְיָ עֲלַי בְּדִילְכוֹן וְלָא קַבִּיל מִנִּי וַאֲמַר יְיָ לִי סַגִּי לָךְ לָא תוֹסֵף לְמַלָּלָא קֳדָמַי עוֹד בְּפִתְגָּמָא הָדֵין:
רש"י:
ויתעבר ה'. נתמלא חימה:
למענכם. בשבילכם, אתם גרמתם לי, וכן הוא אומר, וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמשֶׁה בַּעֲבוּרָם (תהלים קו, לב):
רב לך. שלא יאמרו, הרב כמה קשה, והתלמיד כמה סרבן [ס"א מפציר]. דבר אחר רב לך, הרבה מזהשָׁמוּר לך, רב טוב הצפון לך:

(ג,כז) עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי־לֹא תַעֲבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:
(ג, כז) עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי־לֹא תַעֲבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:
(ג, כז) כז סַק לְרֵישׁ רָמָתָא וּזְקוֹף עֵינָיךְ לְמַעֲרָבָא וּלְצִפּוּנָא וְלִדְרוֹמָא וּלְמָדִינְחָא וַחֲזֵי בְעֵינָיךְ אֲרֵי לָא תְעִבַר יָת יַרְדְּנָא הָדֵין:
רש"י:
וראה בעיניך. בקשת ממני ואראה את הארץ הטובה, אני מראה לךאת כולה, שנאמר ויראהו ה' את כל הארץ (להלן לד, א):

(ג,כח) וְצַו אֶת־יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי־הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה:
(ג, כח) וְצַו אֶת־יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי־הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה:
(ג, כח) כח וּפַקֵּד יָת יְהוֹשֻׁעַ וְתַקֶּפְהִי וְאַלֶּמְהִי אֲרֵי הוּא יֵעִבַר קֳדָם עַמָּא הָדֵין וְהוּא יַחְסֵן יָתְהוֹן יָת אַרְעָא דִּי תֶחֱזֵי:
רש"י:
וצו את יהושע. על הטרחות, ועל המשאות, ועל המריבות [ס"א הריבות]:
וחזקהו ואמצהו. בדבריך, שלא ירך לבו לומר, כשם שנענש רבי עליהם כך סופי ליענש עליהם, מבטיחו אני, כי הוא יעבור והוא ינחיל:
כי הוא יעבר. אם יעבור לפניהםינחלו, ואם לאו לא ינחלו. וכן אתה מוצא כששלח מן העם אל העי, והוא יָשַׁב, וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי וגו' (יהושע ז, ה), וכיון שנפל על פניו, אמרלו קֻם לָךְ, קָם לָךְ כתיב, אתה הוא העומד במקומך וּמְשַׁלֵּחַ את בָּנַי למלחמה, למה זה אתה נופל על פניך, לא כך אמרתי למשה רבך, אם הוא עובר עוברין ואם לאו אין עוברין:

(ג,כט) וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר:
(ג, כט) וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר:
(ג, כט) כט וִיתֵבְנָא בְחֵילָתָא לָקֳבֵל בֵּית פְּעוֹר:
רש"י:
ונשב בגיא וגו'. ונצמדתם לעבודה זרה, ואף על פי כן ועתהישראל שמע אל החוקים, והכל מחול לך, ואני לא זכיתי לִימָחֵל לי:

(ד,א) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל־הַחֻקִּים וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם:
(ד, א) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל־הַחֻקִּים וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם:
(ד, א) א וּכְעַן יִשְׂרָאֵל שְׁמַע לִקְיָמַיָּא וּלְדִינַיָּא דִּי אֲנָא מְאַלֵּף יָתְכוֹן לְמֶעְבַּד בְּדִיל דְּתֵיחוּן וְתֵיתוּן וְתֵירְתוּן יָת אַרְעָא דִּי יְיָ אֱלָהָא דַאֲבָהַתְכוֹן יָהֵב לְכוֹן:

(ד,ב) לֹא תֹסִפוּ עַל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת־מִצְוֺת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם:
(ד, ב) לֹא תֹסִפוּ עַל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת־מִצְוֺת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם:
(ד, ב) ב לָא תוֹסְפוּן עַל פִּתְגָּמָא דִּי אֲנָא מְפַקֵּד יָתְכוֹן וְלָא תִמְנְעוּן מִנֵּהּ לְמִטַּר יָת פִּקּוֹדַיָּא דַּיְיָ אֱלָהֲכוֹן דִּי אֲנָא מְפַקֵּד יָתְכוֹן:
רש"י:
לא תספו. כגון חמש פרשיות בתפילין, חמשת מינין בלולב, וחמש ציציות, וכן ולא תגרעו:

(ד,ג) עֵינֵיכֶם הָרֹאוֹת אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה יְהֹוָה בְּבַעַל פְּעוֹר כִּי כָל־הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל־פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ:
(ד, ג) עֵינֵיכֶם הָרֹאוֹת אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה יְהֹוָה בְּבַעַל פְּעוֹר כִּי כָל־הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל־פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ:
(ד, ג) ג עֵינֵיכוֹן חֲזָאָן יָת דִּי עֲבַד יְיָ בְּפַלְחֵי בַעֲלָא פְּעוֹר אֲרֵי כָּל גַּבְרָא דִּי הַלִּיךְ בָּתַר בַּעֲלָא פְּעוֹר שֵׁצְיֵהּ יְיָ אֱלָהָךְ מִבֵּינָךְ:

(ד,ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם:
(ד, ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם:
(ד, ד) ד וְאַתּוּן דְּאַדְבֶּקְתּוּן בְּדַחַלְתָּא דַיְיָ אֱלָהֲכוֹן קַיָּמִין כּוּלְכוֹן יוֹמָא דֵּין: