הלימוד היומי

פרשה:
וארא
פסוק:
ו, כט - ז, ז
חומש

כט: וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר אֲנִי יְהֹוָה דַּבֵּר אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ:

ל: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהֹוָה הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַיפַּרְעֹה:

א: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ:

ב: אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל־פַּרְעֹה וְשִׁלַּח אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ:

ג: וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת־לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת־אֹתֹתַי וְאֶת־ מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:

ד: וְלֹא־יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת־יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת־צִבְאֹתַי אֶת־עַמִּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים:

ה: וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי־אֲנִי יְהֹוָה בִּנְטֹתִי אֶת־יָדִי עַל־מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם:

ו: וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֹתָם כֵּן עָשׂוּ:

ז: וּמֹשֶׁה בֶּן־שְׁמֹנִים שָׁנָה וְאַהֲרֹן בֶּן־שָׁלֹשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה בְּדַבְּרָם אֶל־פַּרְעֹה:

רש”י

וידבר ה'. הוא הדבור עצמו האמור למעלה בא דבר אל פרעה מלך מצרים, אלא מתוך שהפסיק הענין כדי ליחסם, חזר הענין עליו להתחיל בו:

אני ה'. כדאי אני לְשָׁלְחֲךָ ולקיים דברי שליחותי:

ויאמר משה לפני ה'. היא האמירה שאמר למעלה הן בני ישראל לא שמעואלי, וְשָׁנָה הכתוב כאן, כיון שהפסיק הענין, וכך היא הַשִּׁיטָה, כאדם האומר נחזור על הראשונות:

נתתיך אלהים לפרעה. שופט ורודה לרדותו במכות ויסורין:

יהיה נביאך. כתרגומו יְהֵי מְתוּרְגְּמָנָךְ, וכן כל לשון נבואה, אדם המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחות, והוא מגזרת נִיב שְׂפָתָיִם (ישעיה נז, יט), יָנוּב חָכְמָה (משלי י, לא)וַיְכַל מֵהִתְנַבּוֹת דשמואל (שמואל־א י, יג), ובלע"ז קוראין לו פרידיג"ר:

אתה תדבר. פעם אחתכל שליחות ושליחות כפי ששמעת מפי, ואהרן אחיך ימליצנו ויטעימנו באזני פרעה:

ואני אקשה. מאחר שהרשיע והתריס כנגדי, וגלוי לפני שאין נחת רוח באומות עובדי אלילים, לתת לב שלם לשוב, טוב לי שיתקשה לבו, למען הרבות בו אותותי וְתַכִּירוּאת גבורתי, וכן מדתו של הקדוש ברוך הוא, מביא פורענות על האומות עובדי אלילים, כדי שישמעו ישראל וְיִּירָאוּ, שנאמר הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם וגו' (צפניה ג, ו), אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר (שם ז), ואף על פי כן בחמש מכות הראשונות לא נאמר וַיְחַזֵּק ה' את לב פרעה, אלא וַיֶּחֱזַק לב פרעה:

את ידי. יד ממש, להכות בהם:

שנים מקרא ואחד תרגום

(ו,כט) וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר אֲנִי יְהֹוָה דַּבֵּר אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ:
(ו, כט) וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר אֲנִי יְהֹוָה דַּבֵּר אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ:
(ו, כט) כט וּמַלִּיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימַר אֲנָא יְיָ מַלֵּל עִם פַּרְעֹה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם יָת כָּל דִּי אֲנָא מְמַלֵּיל עִמָּךְ:
רש"י:
וידבר ה'. הוא הדבור עצמו האמור למעלה בא דבר אל פרעה מלך מצרים, אלא מתוך שהפסיק הענין כדי ליחסם, חזר הענין עליו להתחיל בו:
אני ה'. כדאי אני לְשָׁלְחֲךָ ולקיים דברי שליחותי:

(ו,ל) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהֹוָה הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַיפַּרְעֹה:
(ו, ל) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהֹוָה הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַיפַּרְעֹה:
(ו, ל) ל וַאֲמַר משֶׁה קֳדָם יְיָ הָא אֲנָא יַקִּיר מַמְלָל וְאֶכְדֵּין יְקַבֵּל מִנִּי פַּרְעֹה
רש"י:
ויאמר משה לפני ה'. היא האמירה שאמר למעלה הן בני ישראל לא שמעואלי, וְשָׁנָה הכתוב כאן, כיון שהפסיק הענין, וכך היא הַשִּׁיטָה, כאדם האומר נחזור על הראשונות:

(ז,א) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ:
(ז, א) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ:
(ז, א) א וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה חֲזֵי מַנֵּיתָךְ רַב לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחוּךְ יְהֵי מְתֻרְגְּמָנָךְ:
רש"י:
נתתיך אלהים לפרעה. שופט ורודה לרדותו במכות ויסורין:
יהיה נביאך. כתרגומו יְהֵי מְתוּרְגְּמָנָךְ, וכן כל לשון נבואה, אדם המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחות, והוא מגזרת נִיב שְׂפָתָיִם (ישעיה נז, יט), יָנוּב חָכְמָה (משלי י, לא)וַיְכַל מֵהִתְנַבּוֹת דשמואל (שמואל־א י, יג), ובלע"ז קוראין לו פרידיג"ר:

(ז,ב) אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל־פַּרְעֹה וְשִׁלַּח אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ:
(ז, ב) אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל־פַּרְעֹה וְשִׁלַּח אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ:
(ז, ב) ב אַתְּ תְּמַלֵּל יָת כָּל דִּי אֲפַקְּדִנָּךְ וְאַהֲרֹן אָחוּךְ יְמַלֵּל עִם פַּרְעֹה וִישַׁלַּח יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעֵיהּ:
רש"י:
אתה תדבר. פעם אחתכל שליחות ושליחות כפי ששמעת מפי, ואהרן אחיך ימליצנו ויטעימנו באזני פרעה:

(ז,ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת־לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת־אֹתֹתַי וְאֶת־ מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
(ז, ג) וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת־לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת־אֹתֹתַי וְאֶת־ מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
(ז, ג) ג וַאֲנָא אַקְשֵׁי יָת לִבָּא דְפַרְעֹה וְאַסְגֵּיתִי יָת אַתְוָתַי וְיָת מוֹפְתַי בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם:
רש"י:
ואני אקשה. מאחר שהרשיע והתריס כנגדי, וגלוי לפני שאין נחת רוח באומות עובדי אלילים, לתת לב שלם לשוב, טוב לי שיתקשה לבו, למען הרבות בו אותותי וְתַכִּירוּאת גבורתי, וכן מדתו של הקדוש ברוך הוא, מביא פורענות על האומות עובדי אלילים, כדי שישמעו ישראל וְיִּירָאוּ, שנאמר הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם וגו' (צפניה ג, ו), אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר (שם ז), ואף על פי כן בחמש מכות הראשונות לא נאמר וַיְחַזֵּק ה' את לב פרעה, אלא וַיֶּחֱזַק לב פרעה:

(ז,ד) וְלֹא־יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת־יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת־צִבְאֹתַי אֶת־עַמִּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים:
(ז, ד) וְלֹא־יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת־יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת־צִבְאֹתַי אֶת־עַמִּי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים:
(ז, ד) ד וְלָא יְקַבֵּל מִנְּכוֹן פַּרְעֹה וְאֶתֵּן יָת מָחַת גְּבֻרְתִּי בְּמִצְרָיִם וְאַפֵּיק יָת חֵילִי יָת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּדִינִין רַבְרְבִין:
רש"י:
את ידי. יד ממש, להכות בהם:

(ז,ה) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי־אֲנִי יְהֹוָה בִּנְטֹתִי אֶת־יָדִי עַל־מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם:
(ז, ה) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי־אֲנִי יְהֹוָה בִּנְטֹתִי אֶת־יָדִי עַל־מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם:
(ז, ה) ה וְיִדְּעוּן מִצְרָאֵי אֲרֵי אֲנָא יְיָ כַּד אָרֵים יָת מָחַת גְּבֻרְתִּי עַל מִצְרָיִם וְאַפֵּיק יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֵּינֵיהוֹן:

(ז,ו) וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֹתָם כֵּן עָשׂוּ:
(ז, ו) וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֹתָם כֵּן עָשׂוּ:
(ז, ו) ו וַעֲבַד משֶׁה וְאַהֲרֹן כְּמָא דְפַקִּיד יְיָ יָתְהוֹן כֵּן עֲבָדוּ:

(ז,ז) וּמֹשֶׁה בֶּן־שְׁמֹנִים שָׁנָה וְאַהֲרֹן בֶּן־שָׁלֹשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה בְּדַבְּרָם אֶל־פַּרְעֹה:
(ז, ז) וּמֹשֶׁה בֶּן־שְׁמֹנִים שָׁנָה וְאַהֲרֹן בֶּן־שָׁלֹשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה בְּדַבְּרָם אֶל־פַּרְעֹה:
(ז, ז) ז וּמשֶׁה בַּר תְּמָנָן שְׁנִין וְאַהֲרֹן בַּר תְּמָנָן וּתְלָת שְׁנִין בְּמַלָּלוּתְהוֹן עִם פַּרְעֹה:

0:00 השיעור היומי: יום שלישי' פרשת וארא / הרב אלכנסדר פרידמן שליט"א 0:00

להרשמה לקבלת ניוזלטר יומי למייל

התחברות למערכת

הרשמה

שימו לב!
גם אם הנכם רשומים כבר ל'תורה שבכתב' – עליכם להירשם לאתר בפעם הראשונה, לצורך רישום לאתר עליכם למלאות את כל הפרטים במדויק כפי שהוזנו בעת הרישום ל'תורה שבכתב'
תאריך לידה: (יום, חודש, שנה)
מצב אישי
פרטי הת"ת / ישיבה / כולל בו הנך לומד