(כז,א) וְעָשִׂיתָ אֶת־הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ:
(כז, א) וְעָשִׂיתָ אֶת־הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ:
(כז, א) א וְתַעְבֵּד יָת מַדְבְּחָא דְאָעֵי שִׁטִין חֲמֵשׁ אַמִּין אֻרְכָּא וַחֲמֵשׁ אַמִּין פּוּתְיָא מְרַבַּע יְהֵי מַדְבְּחָא וּתְלַת אַמִּין רוּמֵיהּ:
רש"י:
ועשית את המזבח וגו'. ושלש אמות קומתו. דברים ככתבן, דברי רבי יהודה, רבי יוסי אומר, נאמר כאן רבוע ונאמר בפנימי רבוע, מה להלן גבהו פי שנים כארכו, אף כאן גבהו פי שנים כארכו, ומה אני מקיים ושלש אמות קומתו, משפת סובב ולמעלה (זבחים נט:):

(כז,ב) וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו וְצִפִּיתָ אֹתוֹ נְחֹשֶׁת:
(כז, ב) וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו וְצִפִּיתָ אֹתוֹ נְחֹשֶׁת:
(כז, ב) ב וְתַעְבֵּד קַרְנוֹהִי עַל אַרְבַּע זִוְיָתֵיהּ מִנֵּיהּ תְּהֶוְיָן קַרְנוֹהִי וְתַחְפֵּי יָתֵיהּ נְחָשָׁא:
רש"י:
ממנו תהיין קרנתיו. שלא יעשם לבדם ויחברם בו:
וצפית אותו נחשת. לכפר על עזות מצח, שנאמר וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה (ישעיה מח, ד):

(כז,ג) וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנוֹ וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו לְכָל־כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת:
(כז, ג) וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנוֹ וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו לְכָל־כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת:
(כז, ג) ג וְתַעְבֵּד פְּסַכְתְּרָוָתֵיהּ לְמִסְפֵי קִטְמֵיהּ וּמַגְרוֹפְיָתֵיהּ וּמִזְרְקָתֵיהּ וְצִנּוּרְיָתֵיהּ וּמַחְתְּיָתֵיהּ לְכָל מָנוֹהִי תַּעְבֵּד נְחָשָׁא:
רש"י:
סירותיו. כמין יורות:
לדשנו. להסיר דשנו לתוכם, והוא שתרגם אונקלוס לְמִסְפֵּי קִטְמֵיהּ, לספות הדשן לתוכם, כי יש מלות בלשון עברית מלה אחת מתחלפת בפתרון לשמש בנין וסתירה, כמו וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ (תהלים פ, י), אֱוִיל מַשְׁרִישׁ (איוב ה, ג), וחלופו, וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ (שם לא, יב). וכמוהו בִּסְעִיפֶיהָ פֹּרִיָּה (ישעיה יז, ו), וחלופו מְסָעֵף פֻּארָה (שם י, לג), מְפַשֵּׁחַ סעיפיה. וכמוהו וְזֶה הָאַחֲרוֹן עִצְּמוֹ (ירמיה נ, יז), שבר עצמיו. וכמוהו וַיִּסְקְלֻהוּ בָאֲבָנִים (מלכים־א כא, יג), וחלופו סַקְּלוּ מֵאֶבֶן (ישעיה סב, י), הסירו אבניה, וכן וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ (שם ה, ב). אף כאן לדשנו להסיר דשנו, ובלע"ז אדשצנדרי"ר:
ויעיו. כתרגומו, מגרפות שנוטל בהם הדשן, והן כמין כִּסּוּי קדרה של מתכת דק, ולו בית יד, ובלע"ז וידי"ל:
ומזרקתיו. לקבל בהם דם הזבחים:
ומזלגתיו. כמין אונקליות כפופים, ומכה בהם בבשר ונתחבים בו, ומהפכו בהן על גחלי המערכה שיהא ממהר שריפתן, ובלע"ז קְרוֹצִינְ"שׂ, ובלשון חכמים צינוריות:
ומחתתיו. בית קבול יש להם, ליטול בהן גחלים מן המזבח לשאתם על מזבח הפנימי לקטורת, ועל שם חתייתן קרויים מחתות, כמו לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד (ישעיה ל, יד), לשון שאיבת אש ממקומה, וכן הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ (משלי ו, כז):
לכל כליו. כמוכל כליו:

(כז,ד) וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת נְחֹשֶׁת וְעָשִׂיתָ עַל־הָרֶשֶׁת אַרְבַּע טַבְּעֹת נְחֹשֶׁת עַל אַרְבַּע קְצוֹתָיו:
(כז, ד) וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת נְחֹשֶׁת וְעָשִׂיתָ עַל־הָרֶשֶׁת אַרְבַּע טַבְּעֹת נְחֹשֶׁת עַל אַרְבַּע קְצוֹתָיו:
(כז, ד) ד וְתַעְבֵּד לֵיהּ סְרָדָא עוֹבַד מְצַדְתָּא דִנְחָשָׁא וְתַעְבֵּד עַל מְצַדְתָּא אַרְבַּע עִזְקָן דִּנְחָשָׁא עַל אַרְבַּע סִטְרוֹהִי:
רש"י:
מכבר. לשון כברה שקורין קריבל"ש, כמין לבוש עשוי לו למזבח, עשוי חורין חורין כמין רשת, ומקרא זה מסורס, וכה פתרונו, ועשית לו מכבר נחשת מעשה רשת:

(כז,ה) וְנָתַתָּה אֹתָהּ תַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמָטָּה וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ:
(כז, ה) וְנָתַתָּה אֹתָהּ תַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמָטָּה וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ:
(כז, ה) ה וְתִתֵּן יָתַהּ תְּחוֹת סוֹבָבֵי מַדְבְּחָא מִלְּרָע וּתְהֵי מְצַדְתָּא עַד פַּלְגּוּת מַדְבְּחָא:
רש"י:
כרכב המזבח. סובב, כל דבר המקיף סביב בעגול קרוי כרכוב, כמו ששנינו בהכל שוחטין (חולין כה.), אלו הן גולמי כלי עץ, כל שעתיד לשוף ולכרכב, והוא כמו שעושין חריצין עגולין בקרשי דפני התיבות וספסלי העץ, אף למזבח עשה חריץ סביבו, והיה רחבו אמה בדופנו לנוי, והוא לסוף שלש (ס"א שש) אמות של גבהו, כדברי האומר גבהו פי שנים כארכו, הא מה אני מקיים ושלש אמות קומתו, משפת סובב ולמעלה, אבל סובב לְהִלּוּךְ הכהנים, לא היה למזבח הנחושת, אלא על ראשו לפנים מקרנותיו, וכן שנינו בזבחים (סב.), איזהו כרכוב, בין קרן לקרן, והיה רוחב אמה, ולפנים מהן אמה של הלוך רגלי הכהנים, ושתי אמות הללו קרויים כרכוב. ודקדקנו שם, והכתיב תחת כרכוב המזבח מלמטה, למדנו שהכרכוב בדפנו הוא ולבוש המכבר תחתיו, ותירץ המתרץ, תרי הוו, חד לנוי, וחד לכהנים דלא ישתרגו, זה שבדופן לנוי היה, ומתחתיו הלבישו המכבר, והגיע רחבו עד חצי המזבח, נמצא שהמכבר רֹחַב אמה, והוא היה סימן לחצי גבהו, להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים, וכנגדו עשו למזבח בית עולמים (דוגמת) [חגורת] חוט הסקרא באמצעו. וְכֶבֶשׁ שהיו עולין בו, אף על פי שלא פירשו בענין זה, כבר שמענו בפרשת מזבח אדמה תעשה לי, ולא תעלה במעלות, לא תעשה לו מעלות בכבש שלו אלא כֶּבֶשׁ חָלָק, למדנו שהיה לו כבש. כך שנינו במכילתא (בחדש פי"א). ומזבח אדמה הוא מזבח הנחושת, שהיו ממלאין חללו אדמהבמקום חנייתן, והכבש היה בִּדְרוֹם המזבח, מובדל מן המזבח מלא חוט השערה, ורגליו מגיעין עד אמה סמוך לקלעי החצר שבדרום, כדברי האומר עשר אמות קומתו. ולדברי האומר דברים ככתבן, שלש אמות קומתו, לא היה אורך הכבש אלא י' אמות, כך מצאתי במשנת מ"ט מדות, וזה שהיה מובדל מן המזבח מלא החוט, במסכת זבחים (סב:)למדנוה מן המקרא:

(כז,ו) וְעָשִׂיתָ בַדִּים לַמִּזְבֵּחַ בַּדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם נְחֹשֶׁת:
(כז, ו) וְעָשִׂיתָ בַדִּים לַמִּזְבֵּחַ בַּדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם נְחֹשֶׁת:
(כז, ו) ו וְתַעְבֵּד אֲרִיחַיָּא לְמַדְבְּחָא אֲרִיחֵי דְּאָעֵי שִׁטִּין וְתַחֲפֵּי יָתְהוֹן נְחָשָׁא:

(כז,ז) וְהוּבָא אֶת־בַּדָּיו בַּטַּבָּעֹת וְהָיוּ הַבַּדִּים עַל־שְׁתֵּי צַלְעֹת הַמִּזְבֵּחַ בִּשְׂאֵת אֹתוֹ:
(כז, ז) וְהוּבָא אֶת־בַּדָּיו בַּטַּבָּעֹת וְהָיוּ הַבַּדִּים עַל־שְׁתֵּי צַלְעֹת הַמִּזְבֵּחַ בִּשְׂאֵת אֹתוֹ:
(כז, ז) ז וְיָעֵל יָת אֲרִיחוֹהִי בְּעִזְקָתָא וִיהוֹן אֲרִיחַיָּא עַל תְּרֵין סִטְרֵי מַדְבְּחָא בְּמִטַּל יָתֵיהּ:
רש"י:
בטבעת. בארבע טבעות שנעשו למכבר:

(כז,ח) נְבוּב לֻחֹת תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה אֹתְךָ בָּהָר כֵּן יַעֲשׂוּ:
(כז, ח) נְבוּב לֻחֹת תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה אֹתְךָ בָּהָר כֵּן יַעֲשׂוּ:
(כז, ח) ח חֲלִיל לוּחֵי תַּעְבֵּד יָתֵיהּ כְּמָא דִי אַחֲזִי יָתָךְ בְּטוּרָא כֵּן יַעְבְּדוּן:
רש"י:
נבוב לחת. כתרגומו חֲלִיל לוּחִין, לוחות עצי שטים מכל צד והחלל באמצע, ולא יהא כולו עץ אחד, שיהא עביו חמש אמות על חמש אמות, כמין סדן: