(יג,יח) וּבָשָׂר כִּי־יִהְיֶה בוֹ־בְעֹרוֹ שְׁחִין וְנִרְפָּא:
(יג, יח) וּבָשָׂר כִּי־יִהְיֶה בוֹ־בְעֹרוֹ שְׁחִין וְנִרְפָּא:
(יג, יח) יח וֶאֱנַשׁ אֲרֵי יְהֵי בֵיהּ בְּמַשְׁכֵּיהּ שִׁחֲנָא וְאִתַּסֵי:
רש"י:
שחין. לשון חמום, שנתחמם הבשר בְּלִקּוּיהבא לו מחמת מכה שלא מחמת האור:
ונרפא. השחין העלה אֲרוּכָה ובמקומו העלה נגע אחר:

(יג,יט) וְהָיָה בִּמְקוֹם הַשְּׁחִין שְׂאֵת לְבָנָה אוֹ בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת וְנִרְאָה אֶל־הַכֹּהֵן:
(יג, יט) וְהָיָה בִּמְקוֹם הַשְּׁחִין שְׂאֵת לְבָנָה אוֹ בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת וְנִרְאָה אֶל־הַכֹּהֵן:
(יג, יט) יט וִיהֵי בַּאֲתַר שִׁחֲנָא עַמְקָא חַוְּרָא אוֹ בַהֲרָא חַוְּרָא סַמְקָא וְיִתַּחֲזִי לְכַהֲנָא:
רש"י:
או בהרת לבנה אדמדמת. שאין הנגע לבן חלק, אלא פָּתוּךְ ומעורב בשתי מראות לובן ואודם:

(יג,כ) וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה מַרְאֶהָ שָׁפָל מִן־הָעוֹר וּשְׂעָרָהּ הָפַךְ לָבָן וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן נֶגַע־צָרַעַת הִוא בַּשְּׁחִין פָּרָחָה:
(יג, כ) וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה מַרְאֶהָ שָׁפָל מִן־הָעוֹר וּשְׂעָרָהּ הָפַךְ לָבָן וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן נֶגַע־צָרַעַת הִוא בַּשְּׁחִין פָּרָחָה:
(יג, כ) כ וְיֶחֱזֵי כַהֲנָא וְהָא מֶחֱזָהָא מַכִּיךְ מִן מַשְׁכָּא וּשְׂעָרַהּ אִתְהֲפִיךְ לְמֶחֱוָר וִיסָאֵבִינֵיהּ כַּהֲנָא מַכְתַּשׁ סְגִירוּתָא הִיא בְּשִׁחֲנָא סְגִיאַת:
רש"י:
מראה שפל. ואין מַמָּשָׁהּ שפל, אלא מתוך לבנינותו הוא נראה שפל ועמוק, כמראה חמה עמוקה מן הצל:

(יג,כא) וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה אֵין־בָּהּ שֵׂעָר לָבָן וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן־הָעוֹר וְהִיא כֵהָה וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים:
(יג, כא) וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה אֵין־בָּהּ שֵׂעָר לָבָן וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן־הָעוֹר וְהִיא כֵהָה וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים:
(יג, כא) כא וְאִם יֶחֱזִנַּהּ כַּהֲנָא וְהָא לֵית בַּהּ שֵׂעָר חִוָּר וּמַכִּיכָא לֵיתָהָא מִן מַשְׁכָּא וְהִיא עָמְיָא וְיַסְגְּרִנֵּיהּ כַּהֲנָא שִׁבְעָא יוֹמִין:

(יג,כב) וְאִם־פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר וְטִמֵּא הַכֹּהֵן אֹתוֹ נֶגַע הִוא:
(יג, כב) וְאִם־פָּשֹׂה תִפְשֶׂה בָּעוֹר וְטִמֵּא הַכֹּהֵן אֹתוֹ נֶגַע הִוא:
(יג, כב) כב וְאִם אוֹסָפָא תוֹסֵף בְּמַשְׁכָּא וִיסָאֵב כַּהֲנָא יָתֵיהּ מַכְתָּשָׁא הִיא:
רש"י:
נגע הוא. השאת הזאת או הבהרת:

(יג,כג) וְאִם־תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לֹא פָשָׂתָה צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הִוא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן:
(יג, כג) וְאִם־תַּחְתֶּיהָ תַּעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לֹא פָשָׂתָה צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הִוא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן:
(יג, כג) כג וְאִם בְּאַתְרָהָא קָמַת בַּהֶרְתָּא לָא אוֹסֵפַת רשֶׁם שִׁחֲנָא הִיא וִידַכִּנֵּיהּ כַּהֲנָא
רש"י:
תחתיה. במקומה:
צרבת השחין. כתרגומו רשֶׁם שִׁחֲנָא, אינו אלא רושם החמום הניכר בבשר. כל צרבת לשון רגיעת עור הנרגע מחמת חימום, כמו וְנִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים (יחזקאל כא, ג), רייטרי"ר בלע"ז:
צרבת. רייטישמנ"ט בלע"ז: