הלומד 'תורה שבכתב' בהרהור, מקיים מצות תלמוד תורה?
בפרשת השבוע נאמר (ל, יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ, ובגמרא (עירובין נד, א) דרשו מפסוק זה, שדברי תורה יהיו קרובים אליך מאד, כאשר תקיים 'בפיך ובלבבך' – שתוציא את הלימוד מפיך, ולא רק בלב. והגית – בהרהור דעת המחבר בשו"ע (או"ח סי' מז, ד) שהמהרהר בדברי תורה, אינו צריך לברך ברכת […]
מדוע בשבת זו קוראים את פרשת נצבים?
מדי שנה ושנה, קוראים בתורה את פרשת נצבים בשבת הסמוכה לראש השנה. יש שנים שקוראים בשבת זו גם את פרשת וילך, אבל השנה קוראים רק את פרשת נצבים, היות ובשנה הבאה עלינו לטובה, שנת תשפ"ו, ישנן שתי שבתות פשוטות (ללא יום טוב) בין ראש השנה לסוכות, לכן בשבת הראשונה, שלפני יום הכיפורים, קוראים את פרשת […]
תורה שבכתב ושבעל פה – קרוב אליך!
נאמר בפרשת השבוע (ל, יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ, ורש"י מפרש: 'כי קרוב אליך – התורה ניתנה לכם בכתב ובעל פה'. דברי רש"י צריכים ביאור, כי היכן רמוז במילים 'קרוב אליך' שהתורה ניתנה בשתי תורות, תורה שבכתב ותורה שבעל פה? ביאור נאה ויאה כותב הגאון הגדול רבי נתן גשטטנר זי"ע בספרו […]
הנגלות – דוגמא אישית לבנים
יסוד חשוב בדרכי הנהגתו של איש יהודי, כותב הרה"ק רבי קלונימוס קלמן מקראקא זי"ע בספה"ק 'מאור ושמש', בו הוא מפרש את הפסוק בפרשתנו (כט, כח) הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. הפסוק בא ללמד שאמנם הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ – פירוש, עבודת ה' ראויה שתהיה בהסתר, הרחק מעין […]
מותר ללכת בשבת בלי נעליים?
בפרשת השבוע נאמר (דברים כח, נו) הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנֻגָּה אֲשֶׁר לֹא נִסְּתָה כַף רַגְלָהּ הַצֵּג עַל הָאָרֶץ מֵהִתְעַנֵּג וּמֵרֹךְ תֵּרַע עֵינָהּ בְּאִישׁ חֵיקָהּ וּבִבְנָהּ וּבְבִתָּהּ. להלן נראה, שפסוק זה, המופיע בתוך התוכחה, מהווה מקור לפסק הלכה בהלכות שבת! עונג שבת הב"ח בפירושו על הטור בהלכות שבת (או"ח סי' רמ"ב) מחדש, שהיות ונאמר כאן בפסוק 'אֲשֶׁר […]
כתבו את כל התורה 70 פעמים ביום אחד על אבנים?
בפרשת השבוע אנו לומדים (כז, ב-ג) שמשה רבינו וזקני ישראל ציוו את העם לקחת 12 אבנים גדולות, ולכתוב על גביהן את כל התורה כולה, בתרגום לכל שבעים הלשונות! ואת האבנים יקימו בירדן, וכן בהר עיבל ובגלגל. המתבונן בפסוקים אלו עומד ומשתומם: האומנם הדבר אפשרי בדרך הטבע לכתוב על כמה אבנים, במשך כמה שעות בלבד, את […]
שנים מקרא ואחד תרגום
רש"י כותב (כז, ב) ששלשה מיני אבנים היו, שנים עשר בירדן, וכנגדן בגלגל, וכנגדן בהר עיבל. חידוש גדול ונפלא כותב על כך הגה"ק בעל חתם סופר זי"ע בספרו 'תורת משה': ממשמעות הענין נראה, שבשתי הפעמים הראשונות, על האבנים בירדן ובגלגל, כתבו רק 'מקרא', ובפעם השלישית, בהר עיבל כתבו 'תרגום' בשבעים לשון, וכנגד זה תיקנו חכמים […]
השמחה – דווקא בהר הקללות!
בפרשת השבוע אנו לומדים על המצוה להקים אבנים בירדן, ולאחר מכן בהר עיבל, כאמור (דברים כז, ד-ו) וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד, וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ וגו', וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ. פלא נשגב יש כאן! הרי בפרשתנו אנו לומדים […]
האם צעיף חייב בציצית?
בפרשת השבוע אנו לומדים על מצות ציצית כאמור (כב, יב) גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ. ודרשו חז"ל ב'ספרי' שחיוב ציצית חל רק על כסות העשוי לכיסוי הגוף, ולא העשוי לכיסוי הראש. על הצוואר להלכה נפסק בשלחן ערוך (או"ח סי' י, יא): 'סודר שנותנין על הצואר במלכות ארץ ישראל, שנקרא בערבי […]
כיצד כותבים בספר תורה – 'דכא' או 'דכה'?
ספר התורה השוכן בארון הקודש בכל בית כנסת, מהווה עדות להבטחת התורה 'כי לא תשכח מפי זרעו'. בראותנו את העובדה המופלאה שגם אחרי יותר משלשת אלפי מאז ניתנה התורה בסיני, וגם אחר שבני ישראל נפוצו בגלויותיהם בארבע כנפות הארץ, ולמרות כל השינויים במנהגים ואורחות החיים בין כל קהילות ישראל, ספרדים אשכנזים ותימנים, הרי מסורת כתיבת […]
כשההורים לא מתייאשים
בפרשתנו (כא, יח) אנו לומדים על דין בן סורר ומורה, והגמרא אומרת (סנהדרין פח, א) שבן סורר ומורה שרצו אביו ואמו למחול לו – מוחלים לו, ואינו נהרג. ותמוה: הרי בן סורר אינו נהרג בגלל הפגיעה בכבוד הוריו, אלא כמבואר ברש"י, שסופו ללסטם את הבריות. ואם כן, מה תועיל מחילת ההורים? וכי אם ימחלו לו […]
הכרת הטוב – סוד הברכה!
בפרשת השבוע אנו לומדים (כד, יב-יג): וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא וגו' הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט וגו' וּבֵרֲכֶךָּ וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ. ורש"י מפרש: 'וברכך – ואם אינו מברכך, מכל מקום ולך תהיה צדקה', ע"כ. מבואר ברש"י, שלכתחילה יקבל האדם את ברכת העני, ורק בלית-ברירה, אם העני לא ישכיל לברך את העשיר, אזי […]
מותר לנטוע עצים בחצר בית הכנסת?
על הכתוב בפרשתנו (טז, כא) לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה', מפרש רש"י: 'אזהרה לנוטע אילן ולבונה בית בהר הבית'. בטעם האיסור כותב הרמב"ם (הל' ע"ז ו, ט): 'שהיה זה דרך עובדי כוכבים נוטעין אילנות בצד מזבח שלה כדי שיתקבצו שם העם'. לעקור האילנות בהגהות רבי עקיבא אייגר על השלחן ערוך (או"ח […]
ספר התורה של המלך: מה היה גודלו, תוכנו, והיכן היה נושאו?
מצוות שונות נאמרו בפרשת השבוע הנוגעות למלך ישראל, והאחת מהן היא (דברים יז, יח) וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. כמין קמיע רש"י מפרש את מצות וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה: 'שתי ספרי תורה, אחת שהיא מונחת בבית גנזיו ואחת שנכנסת ויוצאת עמו'. מקור הדברים […]
המדבר חובה על קרובו – אינו אדם!
על הפסוק בפרשת השבוע (דברים יט, יז) וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, כותב רש"י: 'בעדים הכתוב מדבר'. שאל הרה"ק רבי יעקב יצחק 'החוזה' מלובלין זי"ע, את הרה"ק רבי יצחק מווארקא זי"ע, מדוע קרוב-משפחה פסול להעיד לקרובו בין לזכות בין לחובה. אמנם מובן הטעם מדוע לא יעיד לזכות, כי אולי יאמר עדות שקר לזכות קרובו. אבל לחוב מדוע […]
הדיוק הנפלא בפירוש רש"י!
כידוע, רש"י הקדוש כתב את פירושו בדקדוק רב, ובכל מילה ואות טמון עומק רב. לפנינו פנינה נפלאה, מתורתו של מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי זי"ע, בספרו 'טעמא דקרא', החושף את ברק יופיו של פירוש רש"י, כיצד דבריו מדויקים להפליא. בפרשת השבוע נאמר (יז, ח) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין […]
אתה עוד תחלק לאחרים…
פירוש יקר מפז בפסוק זה פירש הרה"ק רבי יצחק מווארקא זי"ע, על פי דברי חז"ל (בבא בתרא ט, ב) שבנוסף על מצות הצדקה, יש גם לפייס את העני בדברי עידוד וחיזוק. על כך אמר הכתוב: כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ 'לֵאמֹר' שתאמר לעני דברי עידוד: יהודי יקר, אל תיפול ברוחך, […]
להתרים אחרים – כל אחד יכול
בפרשת השבוע נאמר (דברים טו, יא) כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ. לאיזה צורך נכתבה המילה 'לֵאמֹר' באמצע הפסוק? וכי לא היה די אם היה כתוב: עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ? פירוש מתוק מדבש כותב רבינו החפץ חיים זי"ע […]
מדוע לא אוכלים את בשר הג'ירפה?
בתוך רשימת הבהמות הכשרות המופיעה בפרשת השבוע, מוזכר גם (דברים יד, ה) אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר. זמר – אל זארפה מה הוא אותו 'זמר'? אמנם החזקוני כותב שאין ידוע לנו מה היא הבהמה הנקראת 'זמר', אולם מצינו מקור קדום המעיד על כך שה'זמר' היא לא אחר מאשר ה'ג'ירפה' הידועה בצווארה הארוך, ברגליה […]
מותר למחוק את האות ה'?
על הכתוב בפרשת השבוע (דברים יב, ד) לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה' אֱלֹקֵיכֶם, כותב רש"י: 'ואבדתם את שמם לא תעשון כן, אזהרה למוחק את השם'. להלכה נפסק ברמ"א (יו"ד סי' רעו, י): 'השם שכותבין בסדורין ב' יודין ואחד על גביהן, מותר למחקו אם הוא לצורך', והש"ך (סקי"ד) כותב שההיתר הוא רק לצורך גדול. ה' עם גרש […]
לא תרצח, בנתינת צדקה
פנינה נפלאה נוספת כותב הגה"צ רבי מנחם מענדל שפירא זצ"ל, בספרו 'מאזני צדק': כשאדם נותן צדקה, עלול לפעמים להיכשל בחטא של רציחה, ודבר זה יכול להיות בשני אופנים, האחד – כפי שנפסק בהלכה (שו"ע יו"ד רמז, א) שהנותן צדקה צריך להיזהר שהעני לא ימות בזמן שהוא ממתין לקבלת הלחם, אלא יתן לו תיכף ומיד. והשני […]
רוצח של פת"ח וקמ"ץ
בפרשת השבוע אנו לומדים שוב את עשרת הדברות שניתנו בסיני. בשעה שקוראים את הקריאה בציבור, בטעם העליון, הרי הניקוד הוא (דברים ה, יז) לֹא תִּרְצָח, בניקוד קמ"ץ תחת האות צד"י. אולם כאשר לומדים ביחיד, קוראים לא תִרְצַח, בניקוד פת"ח תחת האות צד"י. אמנם ההסבר פשוט לכך, משום שבטעם העליון כל דיבור מעשרת הדברות הוא פסוק […]
מה חייבים לכוון בפסוק ראשון של שמע?
בפרשת השבוע אנו לומדים את הפסוק (דברים ו, ד) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד. ורש"י מפרש ומבאר: "ה' שהוא אלקינו עתה, ולא אלקי האומות, הוא עתיד להיות ה' אחד". פסוק ראשון נפסק בשולחן ערוך (או"ח סי' ס, ה): 'הקורא את שמע ולא כוון לבו בפסוק ראשון שהוא שמע ישראל, לא יצא ידי חובתו'. ועוד […]
מדוע לא נהגו ללמוד לפי הסדר של 'בן חמש למקרא'?
ידועים דברי המשנה במסכת אבות (ה, כא) 'הוא היה אומר [יהודה בן תימא], בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלש עשרה למצות, בן חמש עשרה לתלמוד'. אך למרות זאת, כבר מאות שנים, שבכל תפוצות ישראל אין נוהגים כסדר הזה, ללמוד מגיל חמש עד עשר – רק מקרא בלבד, ומגיל עשר עד חמש עשרה […]
האומנם משה רבינו אמר את 'חומש דברים' על דעת עצמו?!
חומש דברים נקרא כידוע בשם 'משנה תורה' על שם שבחומש זה חוזר משה בשנית על חלק גדול ממצוות התורה. חומש דברים – דברי עצמו! חידוש פלא, שעורר סערה גדולה ורועשת בבתי המדרש והיכלי התורה, כותב באור החיים הק' בתחילת פרשתנו, וז"ל: 'אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה' שֶׁהֵם דִּבְרֵי עַצְמוֹ, שֶׁכָּל הַסֵּפֶר תּוֹכֵחוֹת וּמוּסָר מִמֹּשֶׁה לְעוֹבֵר פִּי ה', […]
מותר להטריח את הציבור לקום לכבוד התורה?
בפרשת השבוע נאמר (דברים א, טו) וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם, ורש"י כותב: 'שתנהגו בהם כבוד. ראשים במקח, ראשים בממכר, ראשים במשא ומתן, נכנס אחרון ויוצא ראשון'. לפני או אחרי? הרא"ם מבאר בכוונת רש"י, שהדיין יכנס אחרון לבית הכנסת, כדי שיקומו לכבודו, וכן יֵצֵא ראשון מבית הכנסת, כדי שיקומו בפניו. אולם בשפתי חכמים מביא שיש מפרשים […]
חומש דברים – לא לשבט לוי
ספר דברים נקרא בשם 'משנה תורה', משום שהוא כעין חזרה על שלושה חומשי תורה שמות ויקרא במדבר, אבל למרבה הפלא, בתוך החזרה הכללית על התורה, חסר חלק מרכזי של כל הלכות קרבנות וטהרת הכהנים, הכתובים בהרחבה בחומש ויקרא. מדוע אכן לא חזר משה רבינו גם על הלכות אלו לפני מותו? תירוץ נפלא כותב הגאון רבי […]
לפעמים צריך לדחוף…
על הכתוב בפרשתנו (דברים א, כב) וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם, כותב רש"י: 'ותקרבון אלי כלכם בערבוביא, ולהלן הוא אומר (דברים ה, כ – כא) ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם ותאמרו הן הראנו וגו', אותה קריבה היתה הוגנת. ילדים מכבדים את הזקנים ושלחום לפניהם, וזקנים מכבדים את הראשים ללכת לפניהם, אבל כאן, ותקרבון אלי כולכם, בערבוביא. […]
מה היא הקריאה הנכונה – 'יששכר' או 'ישכר'?
בתוך משפחות בני יששכר המוזכרים בפרשת השבוע מוזכר גם (במדבר כו, כד) לְיָשׁוּב מִשְׁפַּחַת הַיָּשֻׁבִי, ורש"י כותב: 'לישוב – הוא יוב האמור ביורדי מצרים'. הבושה של 'יוב' הט"ז בביאורו 'דברי דוד' על רש"י כותב דבר פלא: 'כתב מהר"ן, מצאתי כתוב שאביו יששכר קראו בתחילה 'יוב', והיה מתרעם על אביו כי שם עבודת אלילים היה בימיהם […]
האם בשבת יש ענין להתפלל בשעה מאוחרת?
בפרשת השבוע נאמר לגבי קרבן תמיד (במדבר כח, ד) אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר. ובהמשך כתוב (פסוק ט) וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים. כותב הרמ"א בשולחן ערוך (או"ח סי' רפא, א): 'ונוהגים שבשבת מאחרין יותר לבוא לבית הכנסת מבחול, משום דבתמיד של ימות החול נאמר 'בבוקר', ואצל שבת נאמר 'וביום השבת' דמשמע איחור'. ובמגן אברהם הלשון: […]
סידור הספסלים – בלי כעס
מובא במדרש (במדב"ר כא, ד), שכאשר ביקש משה להעמיד איש על העדה, אמר לו הקב"ה למשה: 'יהושע הרבה שרתך והרבה חלק לך כבוד, והוא היה משכים ומעריב בבית הועד שלך, הוא היה מסדר את הספסלים והוא פורס את המחצלאות, הואיל והוא שרתך בכל כוחו, כדאי הוא שישמש את ישראל'. מה כל כך חשוב בסידור ספסלים […]
נחיצות העקביות והתמידיות
בפרשת השבוע אנו לומדים על פרשת קרבן התמיד, כאמור (במדבר כח, ב) צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ. ורש"י כותב: 'מה אמור למעלה? יפקוד ה' [אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה], אמר לו הקב"ה [למשה], עד שאתה מצוני על בני, צוה את בני עלי'. […]
האם מותר ללבוש טלית בצבע תכלת או ירוק?
בתחילת הפרשה כותב רש"י (טז, א) שקרח הלביש את עדתו טליתות שכולן תכלת. באו ועמדו לפני משה. אמרו לו, טלית שכולה של תכלת חייבת בציצית או פטורה. אמר להם חייבת וכו', ע"כ. ויש לברר האם יש בעיה הלכתית ללבוש טלית עשויה כולה בגוון צבעוני? בצבע החוטים כתב המחבר בשלחן ערוך (או"ח ט, ה) שיש אומרים […]
מדוע דווקא שקדים?
וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים (במדבר יז, כג) מדוע צמחו דווקא שקדים, לכאורה היה ראוי יותר שיצמחו אגוזים או רימונים, שהרי ישראל נמשלו לאגוז, כמו שנאמר (שיר השירים ו, יא) אל גנת אגוז ירדתי וגו', או לרמון כמו שנאמר (שם ו, ז) כפלח הרמון רקתך וגו'. רעיון נחמד, כותב הגאון רבי אברהם הכהן זצ"ל, […]
פיקחות – שני צדדים
בתחילת הפרשה כותב רש"י (במדבר טז, א) ויקח קרח – לקח עצמו לצד אחד. מה הכוונה וההדגשה שלקח את עצמו ל'צד אחד'? מאמר נאה וקדוש אמר הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע: המילה 'פִקֵּחַ' עולה בגימטריא 188, שזה שווה כמספר פעמיים 'צד' (94), ללמדנו, מי הוא פיקח? אדם שזוכר שבכל וויכוח יש שני צדדים! זאת […]
האם בשבת זו קוראים גם חלק מפרשת חוקת?
בכל תפוצות ישראל קוראים ולומדים בשבוע זה את פרשת קרח; בשבוע הבא – את פרשת חוקת; אחריה – פרשת בלק; ובשבוע שלאחר מכאן – יחברו יחדיו את שתי הפרשיות מטות-מסעי. פרשת 'ויסעו מקדש' אולם עד לפני כשלש מאות שנה, נהוג היה בקרב יהודי תימן, שלא לחבר לעולם את הפרשיות מטות-מסעי, אלא בשבת זו היו מחברים […]
"טורטני וטורטני דטורטני"
בפרשתנו אנו לומדים על אשכול הענבים שנשאו המרגלים, כאמור (במדבר יג, כג) וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם. אודות צורת ואופן נשיאת האשכול, מוצאים אנו פולמוס רחב בדברי הראשונים והאחרונים, אשר דנים בביאור שלש שורות בגמרא מסכת סוטה (לד, א) שם נאמר: 'ממשמע שנאמר בַמּוֹט, איני יודע שבִּשְׁנָיִם? מה תלמוד לומר בִּשְׁנָיִם? […]
כמה בצק צריך להפריש בעת 'הפרשת חלה'?
בפרשתנו נאמר (במדבר טו, כ) רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ. ורש"י מבאר: 'כתרומת גורן – שלא נאמר בה שיעור, ולא כתרומת מעשר שנאמר בה שיעור, אבל חכמים נתנו שיעור, לבעל הבית אחד מעשרים וארבעה, ולנחתום אחד מארבעים ושמונה'. חלה בזמן הזה בזמן הזה, שלא חזרו רוב ישראל לארץ ישראל, אין […]
כשאין יצר הרע
בפרשתנו מסופר על המעפילים (במדבר יד, מ) וַיַּעֲלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר לֵאמֹר הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה'. הבה נתבונן: מה פשר השינוי? הרי זה עתה פחדו ורצו לשוב מצרים, ומדוע לפתע התהפך לבם ורצו להילחם במסירות נפש להיכנס לארץ?! אלא, מבאר הסבא מקלם זי"ע: זה טיבו של אדם. כאשר חל עליו ציווי – […]
מה הבעיה בבית עגול?
כאשר המרגלים הוציאו דיבת הארץ רעה, הם אמרו בין הדברים (במדבר יג, כח) וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד. רש"י מבאר: 'בצורות – לשון חוזק. ותרגומו, כריכן, לשון בירניות עגולות, ובלשון ארמי כריך עגול'. פליאה עצומה! הרי מטרת המרגלים היתה להכניס פחד וייאוש, ומה התכוונו בכך שסיפרו שהערים הן עגולות, וכי מה איכפת להם לישראל אם הערים […]
היכן היא ההתחלה של פרשת נשא?
פרשת השבוע נקראת 'פרשת נשא' על שם שהיא פותחת בפסוק 'נשא את ראש בני גרשון'. אולם דבר זה אומר דרשני, שהרי שלשה בנים היו ללוי, גרשון קהת ומררי, ומה פשר הדבר שהם מופרדים זה מזה בשתי פרשיות נפרדות, כאשר בפרשת במדבר למדנו על מספרם ותפקידם של בני קהת, ואילו על מספרם ותפקידם של בני גרשון […]
כהן שקולו צרוד, האם יכול לישא כפיו?
רש"י כותב על הכתוב בפרשת השבוע (במדבר ו, כג) כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם, וז"ל: 'אמור להם – שיהיו כולם שומעים'. כך נפסק להלכה בשלחן ערוך (או"ח סי' קכ"ח, יד) שאין מברכים ברכת כהנים אלא בקול רם. קול בינוני ה'טור' כותב שאין הכוונה לקול רם מאד, אלא קול בינוני, דהיינו לא גבוה מדי […]
שמחה בכל אחד
בסגנון אחר ונפלא ביאר הסבא מקלם הגה"ק רבי שמחה זיסל זי"ע: רצתה התורה ללמדנו שכאשר רבים עושים מצוה, הרי בשמים אין התייחסות לרבים כרבים, אלא שמחים עם כל אחד כאילו הוא יחידי בעולם. אהבת הקב"ה ושמחתו עם כל אחד אינה מתמעטת בשל היות רבים אחרים מקיימים אף הם מצוה זו. אדם בשר ודם מוגבל במדת […]
חיקוי או עבודה עצמית
בפרשת קרבנות הנשיאים בפרשתנו, אנו רואים דבר פלא. כל הנשיאים הקריבו את אותם קרבנות, יום אחר יום, ובכל זאת התורה חוזרת שנים-עשר פעמים על אותם פסוקים, ללא כל שינוי ביניהם. והדבר אומר דרשני, מדוע לא נקט הכתוב בלשון קצרה, אחרי קרבנות הנשיא הראשון, שכמשפט הזה הקריבו כל הנשיאים. רעיון נשגב אמר על כך הגה"ק רבי […]
מצוה – בכל הבהמות
על שאלה זו עומד גם מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי זי"ע בספרו 'טעמא דקרא', והוא מחדד את השאלה: מדוע במעשר פירות ודגן אין צורך להעביר תשע פירות ולציין את העשירי למעשר, ורק בבהמות יש חובה להפריש דווקא בסדר הזה? ותירוצו גאוני ונפלא: התורה רוצה שייעשה מעשה של מצוה בכל דבר בעולם, והנה במעשר פירות ודגן […]
צדקה – ממה שיש לך
בפרשת השבוע אנו לומדים על מצות מעשר-בהמה, כאמור (ויקרא כז, לב) וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן, כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט, הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַה'. על סדר הפרשת המעשר שנו חכמים (בכורות נח, ב), שיש להעביר את הבהמות בפתח הדיר בזו אחר זו, ואת העשירי יש לסמן בצבע אדום ולומר 'הרי זו מעשר'. אם לא עשה […]
הלווה כסף מחבירו, האם מותר לו לומר למלווה 'תודה רבה'?
בפרשת השבוע אנו לומדים על איסור הלוואה בריבית כמו שנאמר (ויקרא כה, לו-לז) אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וגו' אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ. להקדים שלום שנינו במשנה (ב"מ עה, ב) וכן נפסק בשולחן ערוך (יו"ד סי' ק"ס, יא) שגם 'ריבית דברים' אסורה מן התורה, דהיינו שאסור ללוה להנות את […]
האם אונקלוס הגר חיבר את תרגום אונקלוס?
'תרגום אונקלוס' מלווה אותנו מדי שבוע בעת לימוד 'שנים מקרא ואחד תרגום'. גם רש"י במרחבי פירושו מסתייע יותר משלש מאות וחמישים פעמים(!) בתרגום אונקלוס, כשהוא מציין: 'כתרגומו', או 'ואונקלוס תרגם'. להלן נבקש להחכים ולדעת, האומנם אונקלוס הגר חיבר מעצמו את כל התרגום, או שמא יש לתרגום זה מקור אחר. וגם: מי הוא אותו אונקלוס הגר? […]
מי שאמר בליל ל"ג בעומר "היום הוא ל"ג בעומר"
בפרשתנו נאמר (ויקרא כג, טו-טז) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת וגו' תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וגו'. נפסק בשלחן ערוך (או"ח תפט, ד) שאם חבירו שואל אותו קודם הספירה כמה סופרים היום, יאמר לו: אתמול היה כך וכך, שאם יאמר 'היום כך וכך', אינו יכול לחזור ולמנות בברכה. בלי כוונה הפוסקים מבארים (ראה משנ"ב סקכ"ב) הטעם שאינו יכול […]
פולמוס כניסת הכהנים לציון הרשב"י במירון
בפרשת השבוע אנו לומדים על האיסור לכהנים להיטמא למתים, כמו שנאמר (כא, א) אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. צדיקים אין מטמאים? לפני כארבע מאות שנה התפשט מאד המנהג בארץ ישראל, שהכהנים הולכים על קברי צדיקים, בנימוק שקברי צדיקים אינם מטמאים. הם נשענו על כמה מקורות בהם מבואר לכאורה כך, […]
למי יהיה מום?
בפרשת השבוע נאמר בתורה (ויקרא כא, יז) אִישׁ מִזַּרְעֲךָ לְדֹרֹתָם אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם לֹא יִקְרַב לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹקיו. מדוע כתב בלשון עתיד 'יהיה בו מום'? בדרך רמז ומוסר נפלא מבאר הגאון רבי ברוך אברהם טולידאנו זי"ע, מחכמי מקנס שבמרוקו, בספרו 'אמרי-ברוך': ישנם בעלי מידות רעות, שעתידים ללקות בגופם, כגון דיין הלוקח שוחד – עתיד […]
עם-הארץ אסור לדעת…
בפרשת השבוע מוזכרת מצות עריכת לחם הפנים, כאמור (ויקרא כד, ח) בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי ה' תָּמִיד. במסכת מנחות (צט, ב) מובאת שיטת רבי יוסי שאין הכוונה 'תמיד' כפשוטו, 24 שעות ביממה ללא הפסק, אלא אפילו סילק את הלחם הישן בשחרית, וסידר את החדש בערבית, אין בכך כל פסול, כי גם אם הלחם נמצא שעה […]
האם מותר לשכב על מזרן שיש בו שעטנז?
בפרשת השבוע נאמר (ויקרא יט, יט) וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. האיסור מן התורה הוא רק בלבישה או העלאה דרך חימום, אולם חכמים גזרו (שו"ע יו"ד סי' שא, א) שאפילו עשר מצעות זו על זו, והתחתון הוא שעטנז, אסור לשבת על העליון, גזירה שמא תעלה חוט שעטנז על בשרו. בגדים קשים נפסק להלכה בשלחן […]
היכן נמצא הר העזאזל?
בפרשת השבוע (טז, ח-כב) אנו לומדים אודות הר ה'עזאזל', לשם היו שולחים ביום הכיפורים את השעיר ומפילים אותו ממרומי ההר לכפר על בני ישראל. רש"י בפירושו (פסוק ח, עפ"י רא"ם) מסביר שהמילה 'עזאזל' מורכבת משתי מילים 'עזז' ו'אֵל', ששניהם לשונות של תוקף וחוזק. וכוונתו שהיה זה הר בעל אדמה סלעית וקשה. ורש"י מרחיב ומסביר: "הר […]
יום הכיפור האחרון
לאחר שהכהן הגדול מסיים את העבודה לפני ולפנים, נאמר בתורה (ויקרא טז, כג) וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ וְהִנִּיחָם שָׁם, ורש"י מבאר: 'והניחם שם – מלמד שטעונין גניזה, ולא ישתמש באותן ארבעה בגדים ליום כפורים אחר'. מה העניין לגנוז את הבגדים, ולא להשתמש בהם שוב? בספרו 'טעם ודעת' כותב מרן פוסק […]
עבירה דקה מן הדקה
רש"י כותב על הפסוק בפרשת השבוע (ויקרא טז, יב) וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ מִלִּפְנֵי ה' וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה, וז"ל: 'דקה – מה תלמוד לומר דקה, והלא כל הקטורת דקה היא, שנאמר (שמות ל, לו) ושחקת ממנה הדק, אלא שתהא דקה מן הדקה, שמערב יום הכפורים היה מחזירה למכתשת'. רעיון נשגב […]
האם מותר לשתות כוס של ברית מילה לפני קידוש?
בפרשת השבוע אנו לומדים על מצות ברית מילה כמו שנאמר (ויקרא יב, ג) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, ודרשו חז"ל (שבת קלב, א) 'וביום' – אפילו בשבת, שמותר לערוך ברית מילה בשבת. ברכה על הכוס חז"ל תיקנו (שבת קלז, ב) לברך לאחר ברית מילה את ברכת 'אשר קידש ידיד מבטן', והגאונים תיקנו שיש לברך ברכה […]
לאחר עשרה ימים
בסדר טהרת מצורע-עני נאמר (ויקרא יד, כח) וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַשֶּׁמֶן וגו' עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם, ורש"י מסביר: 'על מקום דם האשם – אפילו נתקנח הדם, למד שאין הדם גורם אלא המקום גורם'. מפני דווקא במצורע עני השמיעה התורה דין זה, ואילו במצורע עשיר נאמר (פסוק יז) עַל דַּם הָאָשָׁם, ולא 'על מקום דם האשם'? […]
סדר דברי הימים
בפרשתנו אנו לומדים על דיני הנגעים, עליהם אמרו חז"ל (ויק"ר יז, ד) שאין בעל הרחמים נוגע תחילה בנפשות, אלא תחילה באים הנגעים על הבית, ואם לא חזר בתשובה, הנגעים באים על הבגדים, ואם עדיין לא חזר בו, אזי בא הנגע על גופו. נשאלת השאלה: מדוע בתורה הסדר הוא להיפך, בתחילה כתובים דיני נגעי הגוף, אחר […]
האם יש לסיים כל פרשה בדבר טוב?
פרשתנו, פרשת תזריע, מסתיימת במילה "לטמאו". כך גם פרשת מצורע מסתיימת במילה "טמאה". וכאילו לא די בכך הרי גם ההפטרה של שבוע זה מסתיימת במילים "וירמסו אותו העם בשער וימות". וסיים בדבר טוב עובדות אלו אומרות 'דרשני', שהרי הרמ"א כותב בשלחן ערוך הלכות קריאת התורה (סי' קלח, א) וז"ל: 'ויכוין שיתחיל תמיד לקרוא בדבר טוב, […]
כמו אבן דומם
אמרה מאלפת ויסודית אמר הגה"ק רבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצא זי"ע על הפסוק בפרשת השבוע (ויקרא י, ג) וַיִּדֹּם אַהֲרֹן. כידוע, הבריאה חלוקה לארבעה חלקים, דומם, צומח, חי, ומדבר. ההבדל ביניהם מתבטא בתגובה שלהם כשמצערים אותם: האדם המדבר – מתקומם ומשיב למי שציער אותו. בעל-חיים – במקרים רבים אינו מתקומם להשיב, אך הוא צועק מכאב […]
שנים שהם אחד
לאחר מיתת נדב ואביהוא נאמר (ויקרא י, ג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ. רש"י מפרש: 'הוא אשר דבר וגו' – היכן דיבר? ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי (שמות כט, מג), אל תקרי בכבודי אלא במכובדי, אמר לו משה לאהרן, אהרן אחי! יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום, […]
היכן הוא אמצע התורה, באותיות ובמילים?
בחומשים המודפסים ניתן לראות בפרשת שמיני שני ציונים שמקורם ב'מסורת התנ"ך', הנוגעים לאמצע התורה. האחד בפסוק (י, טז) ואת שעיר החטאת דָרֹשׁ דָרַשׁ משה, נכתב: 'חצי התורה בתיבות, דרש מכאן ודרש מכאן'. והשני בפסוק (יא, מב) כל הולך על גחון, נכתב: 'ו' דגחון חצי אותיות התורה, והוי"ו רבתי'. סופרי האותיות מקור הדברים הוא במסכת קידושין […]
מותר לרב לפסוק הלכות לאחר שתיית כוסית יי"ש?
על הכתוב בפרשת השבוע (ויקרא י, ט-יא) יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ וגו' וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' וגו'. כותב רש"י: 'ולהורות – למד שאסור שיכור בהוראה'. פחות מרביעית איסור זה דאורייתא שאסור לשיכור להורות הוראה, הובא גם ברמ"א (יו"ד סי' רמב, יג) וז"ל: 'ויזהר כל אדם שלא יורה כשהוא שתוי […]
קרבן תודה של יוצאי מצרים
בפרשת השבוע נאמר (ויקרא ז, יב) אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ, ורש"י מסביר: 'אם על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים, והולכי מדברות, וחבושי בית האסורים, וחולה שנתרפא'. בהמשך הכתובים מבואר שהמקריב קרבן-תודה צריך להקריב ארבעים לחמים, שלשה סוגי חלות של מצה, עשרה מכל סוג, ועוד עשרה חמץ. רבינו יצחק אברבנאל בפירושו, וכן […]
האם מותר ללמוד חומש עם פירוש רש"י בלילה?
רבבות אלפי ישראל, האגודים במפעל החשוב 'תורה שבכתב', מקפידים ללמוד ולהיבחן מדי יום ביומו על הלימוד היומי בחומש עם פירוש רש"י הקדוש, חוק ולא יעבור. רבים מהם נוהגים, כמנהג גדולי הדורות, לקבוע את הלימוד היומי בבוקר לאחר תפילת שחרית, אך לפעמים, בימים עמוסים, כמו בערבי פסחים, מוצא אדם את עצמו בסוף היום כאשר עדיין לא […]
ערב פסח שחל בשבת, האם ביום ו' אומרים 'מזמור לתודה'?
בפרשת השבוע אנו לומדים את דיני קרבן תודה כמו שנאמר (ויקרא ז, יב) אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וגו'. בספר הלבוש (או"ח סי' נא) כותב שמקריבי קרבן תודה היו אומרים את פרק 'מזמור לתודה' להודות לה' על כל חסדיו. פסח וערב פסח חכמינו תיקנו לומר בכל יום בתפילת שחרית את פרק 'מזמור לתודה', אולם כותב הרמ"א […]
לחם לדוגמא
בפרשת השבוע נאמר (שמות לט, לג-לו) וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה אֶת הָאֹהֶל וְאֶת כָּל כֵּלָיו וגו' אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶת כָּל כֵּלָיו וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִים. כידוע, מלאכת המשכן הסתיימה כבר בימי החנוכה בחודש כסליו (ילקו"ש מלכים רמז קפד), ואילו הקמת המשכן בפועל היתה רק כשלושה חדשים לאחר מכן, בראש חודש ניסן. אם כן, תמוה: אם […]
פרשת פקודי – "בלי כל סימן"
בכל החומשים המודפסים, מופיע בסוף כל פרשה סיכום של מספר הפסוקים בפרשה זו, בתוספת סימן של מילה אשר מספר הגימטריא שלה דומה למספר פסוקי הפרשה. כגון בסוף פרשת כי-תשא כתוב: 'קל"ט פסוקים, חננאל סימן'. ישנן פרשיות שמופיעם בהם שני סימנים, ששניהם עולים בגימטריא כמספר פסוקי הפרשה, כגון בסוף פרשת בראשית כתוב: 'קמ"ו פסוקים אמצי"ה, יחזקיה"ו, […]
גבאי צדקה צריך למסור לציבור דין-וחשבון?
פרשתנו נפתחת בפסוק (שמות לח, כא) אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן, כשהכתוב מפרט את סך הנדבות שהתקבלו. על כך מובא במדרש רבה ומדרש תנחומא, שמשה רבינו רצה להוציא את עצמו מפני חשד, ומסר לישראל חשבון מדוייק על הנדבות. עושים באמונה נפסק בשלחן ערוך הלכות צדקה (יו"ד רנז, ב) שכאשר גבאי צדקה הם אנשים כשרים ונאמנים, אין לדרוש […]
השלכת מאכלי בשר וחלב יחד למדורת שריפת חמץ
על הכתוב בפרשתנו (שמות כג, יט) לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ, כותב רש"י: 'ובשלושה מקומות נכתב בתורה, אחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור הנאה, ואחד לאיסור בישול'. נר של חמאה וחֵלֶב הפוסקים דנים האם איסור בישול בשר-בחלב נאמר גם במקרה שהבשר והחלב נשרפים לגמרי. החתם סופר (שו"ת יו"ד סי' צ"ב, הובא בפת"ש יו"ד פז, ו) כותב […]
צעקה כפולה
על הפסוק בפרשת השבוע (שמות כב, כא-כב) כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן, אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ, כותב האלשיך הק' פירוש נפלא עד מאד! כאשר מצערים יתום ואלמנה, יחד עם הבכי על עצם העינוי שגרמו להם עכשיו, צף ועולה בלבם כל הצער שהם נושאים בלבם דבר יום ביומו […]
קלקול או שיקום
פרשתנו פותחת בדינו של גנב ואין לו אפשרות לשלם את גניבתו, שהוא נמכר כעבד עברי. והשאלה הנשאלת, מדוע נפתחת פרשת דיני ממונות דווקא בדין זה, ולא בהלכות אחרות, כמו דיני שואל או שומר? רעיון מופלא כתב על כך רבה של ירושלים הגאון רבי שלום מאשש זצ"ל – ושורש הדברים נמצא כתוב גם בכתבי הרש"ר הירש […]
פירושו של רשב"ם על התורה
נכדו של רש"י הקדוש, רבינו שמואל, בנו של רבי מאיר חתנו של רש"י, הידוע בשמו המקוצר 'רשב"ם', גדל על ברכי זקנו – רש"י הקדוש, ממנו קנה קנייני התורה, ואף זכה לסיים את פירושו על מסכת בבא בתרא. לעולם – כל החיים? את פירושו על התורה קבע רשב"ם על יסודות של הפשט, גם במקומות שהדברים נוגדים […]
מה ההבדל בין 'טעם-העליון' ל'טעם-התחתון'?
כולנו מכירים את הנכתב בחומשים לפני עשרת הדברות: 'בצבור קורין בטעם העליון תמצא בסוף הספר'. להלן נבקש לעמוד על טיבם של שני סוגי הטעמים המיוחדים לעשרת הדברות: 'הטעם העליון' ו'הטעם התחתון', וההבדלים שביניהם (על פי שו"ת משאת בנימין סימן ו' וביאור הלכה סי' תצד). פסוק בן 55 מילים! ההבדל המהותי והמרכזי בין שתי מערכות הטעמים, […]
האם מותר להשתמש בפמוטים בעלי שבעה קנים?
חז"ל דרשו בגמרא (ר"ה כד, א) מהפסוק בפרשת השבוע (שמות כ, כ) לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי, שאסור לעשות מנורה בעלת שבעה קנים כדוגמת המנורה בבית המקדש. כך נפסק בשולחן ערוך (יו"ד סי' קמא, ח) שהאיסור הוא גם במנורה משאר מיני מתכות, ואפילו בלא גביעים וכפתורים ופרחים, ואפילו אינה גבוהה י"ח טפחים. "קנדלברה" הפוסקים מוסיפים (פתחי תשובה […]
האם יש בעיה הלכתית בטלית שאינה מכובסת?
מהפסוק בפרשת השבוע (שמות טו, ב) זֶה אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ, דרשו חז"ל (שבת קלג, ב) התנאה לפניו במצות; עשה לפניו סוכה נאה, ולולב נאה, ושופר נאה, ציצית נאה וכו'. כיבוס הטלית כך מביא המשנה ברורה להלכה (סימן כד, סק"ט): 'מצוה לעשות טלית נאה וציצית נאה, והוא הדין כל המצות צריך לעשותן בהידור בכל מה דאפשר, שנאמר […]
הסוס והתוף…
וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם (שמות טו,כא) נשאלת השאלה: מה פשר הדבר שמכל השירה שאמרו ישראל, בחרה מרים דווקא את הפסוק: "שירו לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים", מה המיוחד בתיבות אלו? ביאור הפלא-ופלא כותב בספר 'פרדס-יוסף': לכאורה, מדוע נענשו הסוסים לרדת במצולות, ואם אדם חטא […]
קריעת ים סוף – כאן ועכשיו!
רעיון נשגב כותב בספר הקדוש 'נועם אלימלך' על הפסוק בפרשתנו (שמות יד, כט) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם: הכתוב בא ללמדנו שלא רק בשעת קריעת ים סוף, כשהלכו ישראל בתוך הים, ראו את נפלאות הבורא, אלא בכל יום, גם כאשר הלכו 'בַיַּבָּשָׁה', היו מתבוננים בנפלאות ונסי ה' על כל צעד ושעל, כמו בְּתוֹךְ הַיָּם! […]
פתרון תעלומת הגרסאות ברש"י על הפסוק "פסח הוא"
ריבוי ההעתקות של פירוש רש"י במשך מאות שנים, גרם לשינויי נוסחאות והבדלי גרסאות בין כתבי-היד. בהמשך הצטרפו המדפיסים שניסו להכריע או לשלב בין הגרסאות, והתוצאה לפעמים היתה שיבוש בהבנת הדברים, ורק העיון במקורות הקדומים שופך אור בהיר על דברי רש"י. אחת הדוגמאות המרתקות לכך נמצא בפירוש רש"י בפרשת השבוע על הפסוק (שמות יב, יא) פֶּסַח […]
יש רגע של חצות?
בפרשת השבוע אנו לומדים על מכת בכורות שהיתה בדיוק בחצות הלילה, על כך נשאל מרן הרב מבריסק הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק זי"ע: הרי אין פרק זמן מסוים שאז הוא חצות, אלא הלילה נחלק לשני חלקים, החלק הראשון הוא לפני חצות, והחלק השני הוא לאחר חצות, וגם הרגע האמצעי ניתן לחלק לשני חלקים, ואין באמצע […]
יהודי לצרה – יהודי לישועה
על הכתוב בפרשת השבוע (שמות יא, ב) דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וגו', כותב רש"י: 'אין נא אלא לשון בקשה, בבקשה ממך הזהירם על כך שלא יאמר אותו צדיק אברהם 'ועבדום וענו אותם' – קיים בהם, 'ואחרי כן יצאו ברכוש גדול' – לא קיים בהם', ע"כ. התמיהה […]
צער הנפש, איבוד המוח, פירוד בעם
בפרשת השבוע אנו לומדים על גזירתו של פרעה (שמות ה, ז-ט) לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם הֵם יֵלְכוּ וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן, וְאֶת מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ וגו' תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וגו'. השאלה הנשאלת: אם היתה לפרעה כוונה להכביד את העבודה, מדוע היה […]
האם מותר להתפלל מול צורת שתי-וערב?
רש"י כותב בפרשת השבוע על הפסוק (שמות ט, כט) וַיֹּאמֶר אֵלָיו מֹשֶׁה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל ה', וז"ל: 'אבל בתוך העיר לא התפלל, לפי שהיתה מלאה גלולים'. מלון של גוים הרמ"א פוסק להלכה (או"ח סימן צד, ט): 'ולא יתפלל במלון של עובדי כוכבים, אבל אם אי אפשר לו להסתלק מן הדרך במקום […]
הצפרדע שבתורה, האם היא הנקראת גם בימינו צפרדע?
מקובל לספר ולתאר, לצייר ולאייר, את הצפרדע, המכה השניה מעשרת המכות, בדמותו של אותו בעל חי הנקרא בימינו בשם 'צפרדע', יצור ירקרק קטן, קופצני וקרקרן, הגדל בנהרות, והמפגש עמו מעורר אי נוחות וחוסר רוגע. כך גם נמצא בתרגום רב סעדיה גאון (ז, כז) 'בצפרדעים – אלצ'פאע'. והוא המין הידוע בלשוננו כצפרדע, הנקרא בערבית: צפד'ע. אל-תמסאח […]
המכה את חבירו, האם מותר לצרף אותו למנין?
על הכתוב בפרשת השבוע (שמות ב, יג) וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ, כותב רש"י: 'אף על פי שלא הכהו, נקרא רשע בהרמת יד'. כך נפסק להלכה בשלחן ערוך חושן משפט (סימן תכ סעיף א): 'אסור לאדם להכות חבירו, והמרים יד על חבירו להכותו, אף על פי שלא הכהו, נקרא רשע'. חרם הקדמונים הרמ"א מוסיף וכותב […]
מלחמתו ומלכותו של משה רבינו בארץ כוש
בפרשת השבוע אנו לומדים על בריחת משה רבינו ממצרים אחרי שפרעה רצה להורגו, ובהמשך הפרשה נכתב שבהיותו בן שמונים שנה, שלחו ה' לגאול את ישראל ממצרים. אולם התורה אינה מגלה לנו מה עבר על משה במשך שמונים שנות חייו, רק במדרשי חז"ל אנו מוצאים ידיעות נפלאות על אותה תקופה. שנות נדודים כשלומדים את הפסוקים בפשטות, […]
האם יש לכבד בכיבוד 'סנדקאות' את האבא או את הסבא?
על הפסוק בפרשת השבוע (בראשית מו, א) וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹקי אָבִיו יִצְחָק, כותב רש"י: 'חייב אדם בכבוד אביו יותר מבכבוד זקנו, לפיכך תלה ביצחק ולא באברהם'. נעלם רש"י בחומש הרמ"א (יו"ד סי' ר"מ סכ"ד) מביא את דעת המהרי"ק שאין אדם חייב לכבד את אבי אביו, והרמ"א חולק וכותב: 'ואינו נראה לי, אלא דחייב בכבוד אביו […]
'שפתי חכמים' – השיבושים והתיקונים
המפרש הנפוץ ביותר על פירוש רש"י, הוא ללא ספק הפירוש הנודע והחשוב 'שפתי חכמים', אשר בשונה משאר ביאורי רש"י שנדפסו בספר לעצמם ואין יד הכל ממשמשת בהם, הרי ביאור ה'שפתי-חכמים' קנה את מקומו בחומשים כך שהוא נגיש לכל אחד. ליקוט או ביאור הפירוש 'שפתי-חכמים' התחבר לפני כשלש מאות ושבעים שנה, על ידי רבי שבתי משורר-בס […]
מכלכל או מנהל?
נסע פעם הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל לאמריקה לגייס כספים עבור החזקת ישיבות בארץ הקודש, והיה זה בפרשת ויגש. במרכז ביקורו הוא ערך 'דינר' בהשתתפות נגידים שנקראו לשמוע ולתרום עבור החזקת התורה. לפתע, באמצע הדינר קמו חלק מהתורמים והחלו להציב בפניו כמה תנאים, שרק אם הישיבות יעמדו בתנאים אלו הם יקבלו תמיכה. קם הגאון רבי […]
שנאה בלתי טבעית
רש"י הקדוש כותב על הפסוק (בראשית מה, ד) וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה: 'גשו נא אלי, ראה אותם נסוגים לאחוריהם, אמר עכשיו אחי נכלמים, קרא להם בלשון רכה ותחנונים'. השאלה הנשאלת – כפי ששואל הרה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב זי"ע, בספרו 'אגרא דכלה' – […]
מה בין מלך למושל?
בפסוק שאמרו האחים ליוסף (בראשית לז, ח) הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ, ישנם שני דקדוקים: א. למה הזכירו גם מלוכה, וגם ממשלה. ב. למה במלוכה אמר בלשון תמיהה 'המלוך', ובממשלה בלשון של קצת הסכמה 'אם משול'. פירוש בהיר ונפלא פירש הגר"א מוילנא זי"ע: 'מלך' נקרא מי שהתמנה ברצון העם, שקבלו עליהם את מלכותו, […]
אפשר לאכול את השנה?
במרכז חלומו של פרעה הוא רואה (בראשית מא, ד) וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה, ורש"י מסביר: 'ותאכלנה – סימן שתהא כל שמחת השובע נשכחת בימי הרעב'. שאלה מאלפת שאל רבה של ירושלים, הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל: לכאורה אין המשל דומה לנמשל, כי אמנם פרה יכולה לבלוע פרה […]
חלמתי שהתעוררתי
רבים מהמפרשים שואלים: הרי פרעה הזמין את יוסף רק במטרה לפתור את החלום, ולא לקבל ממנו עצות, ומה ראה יוסף לייעץ לפרעה ולומר לו (בראשית מא, לג) וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם?! כדי ליישב תמיהה זו כותב הגה"ק רבי יוסף חיים יוסף דוד אזולאי זי"ע, 'החיד"א', בספרו 'נחל קדומים' חידוש […]
האם מותר לנסוע בכבישים בלילות?
מהפסוק בפרשת השבוע (בראשית מד, ג) הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ, דרשו חז"ל (פסחים ב, א) שלעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב. פירש רש"י: 'היוצא לדרך יכנס ערבית לבית מלון בעוד החמה זורחת, ולמחר ימתין עד הנץ החמה ויצא, ואז טוב לו, שהאור טוב לו, שנאמר באור כי טוב'. בורות, חיות, ומזיקים במהות הסכנה […]
האם ראוי לעשיר לפרסם ולהראות את עושרו?
על הפסוק בפרשת השבוע (בראשית מב, א) וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ, מפרש רש"י, שבאותה שעה עדיין היה ליעקב ולבניו לחם ותבואה, אלא שאמר להם: "למה תראו עצמכם בפני בני ישמעאל ובני עשו כאילו אתם שׂבֵעים". להתרחק מעין הרע מבואר כאן יסוד בתהלוכות האדם, שגם כאשר יש לאדם די מחסורו, ישתדל שלא להראות כלפי חוץ […]
כמה פעמים צריך לומר את תפילת 'חלום חלמתי ואיני יודע מה היא'?
בפרשת השבוע אנו לומדים על חלומות יוסף הצדיק אשר סימנו את עלייתו לגדולה. אנו מזכירים זאת בתפילה להטבת חלומות: 'ויתקיימו בי ובהם כחלומותיו של יוסף הצדיק'. מנהג האר"י המקור לתפילה זו היא בגמרא האומרת (ברכות נה, ב) שהחולם חלום ואינו יודע את פשרו, יאמר בזמן נשיאת כפיים את התפילה 'רבונו של עולם אני שלך וחלומותי […]
השתדלות כפולה ומיותרת
ידועים דברי רש"י על הפסוק (בראשית מ, כג) וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ, שמפני שתלה בו יוסף בטחונו לזכרו, הוזקק להיות אסור עוד שתי שנים. במדרש תנחומא (וישב, ט) מובא: 'אמר הקב"ה, אתה השלכת בטחוני ובטחת בשר המשקים, ואמרת לו שתי זכירות כי אם 'זכרתני' 'והזכרתני', תשתכח ב' שנים, ע"כ. מעתיקי השמועה מוסרים, […]
ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות – כפשוטו ממש?
במרחבי חומש בראשית, וגם בשאר החומשים, כאשר מוזכר המעבר והיציאה בין הארצות לארץ ישראל, נאמר לגבי שאר הארצות הלשון ירידה, ולגבי ארץ ישראל לשון עליה, כך למשל בפרשת השבוע (לט, א) וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, או בפרשת לך לך (יב, י) וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה, ובפרשת תולדות (כו, ב) אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה, ובפרשת מקץ (מב, ג) וַיֵּרְדוּ […]