יישר כח על השאלה!
התפרצת לדלת פתוחה אצל מפרשי התורה.
ידועה מאמר הגמרא במסכת שבת (י:) "אמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב
לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו
נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים".
על כן נצא ללקט מפניני רבותינו המפרשים, להבין מדוע אכן אהב את יוסף מכל בניו.
הנה על דברי הפסוק: "כי בן זקונים הוא לו" כפי שרש"י פירש שנולד לו לעת זקנותו,
מקשה הרמב"ן שגם יששכר וזבולון קרובים לו בגיל.
לכן הוא מפרש שזקונים הכוונה שיוסף היה המשרת הצמוד לעזור לכל צרכי אביו המזדקן.
הפשט המסתבר הוא כפירוש השני שרש"י מביא כפי שתרגם אונקלוס: 'בר חכים', כל מה שלמד משם ועבר מסר לו.
ואילו ה 'כלי יקר' מסביר שהרי לאחר שראובן בלבל יצועי אביו ניטלה ממנו הבכורה ויוסף קיבלה (עכ"פ לענין השבטים),
על כן הכין יעקב רק לו כתונת פסים במשקל כפול משאר הבנים כמשפט הבכורים.