במרחבי חומש בראשית, וגם בשאר החומשים, כאשר מוזכר המעבר והיציאה בין הארצות לארץ ישראל, נאמר לגבי שאר הארצות הלשון ירידה, ולגבי ארץ ישראל לשון עליה, כך למשל בפרשת השבוע (לט, א) וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה, או בפרשת לך לך (יב, י) וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה, ובפרשת תולדות (כו, ב) אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה, ובפרשת מקץ (מב, ג) וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה, ובפרשת ויגש (מה, ט) מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי, ועוד הרבה מקומות.
ההסבר לכך כותב רש"י בכמה מקומות בתורה (בראשית מה, ט; שמות לג, א; דברים א, כה; שם לב, יג) משום שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות. מקור הדברים הוא בגמרא (קידושין סט, א; סנהדרין פז, א) שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל, וארץ ישראל גבוה מכל הארצות.
להלן נברר האם אכן הדברים מתפרשים כפשוטם שאדמת ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות, או שמא יש לכך משמעויות אחרות.
המים נשפכים ממנה
בספר 'כפתור ופרח' לרבי אשתורי הפרחי, מחכמי הראשונים (פרק ו) כתב: "משה ותורתו אמת, ודברי חכמינו אמונה ישרה, שאין ספק שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות וירושלים גבוהה מכל חלקיה", עכ"ל. מבואר מדבריו שהכוונה ממש כפשוטו.
בעלי התוספות גם פירש את הדברים כפשוטם, עד שבמסכת בכורות (נו, א) ביארו בכך את העובדה שכל הנהרות שבארץ שופכים מימיהם לבבל, משום שהיא גבוהה משאר הארצות.
חידוש פלא כותב בהגהות הב"ח במסכת בבא בתרא (עד, א), שבשאר הארצות יש מהלך 500 שנה מהארץ ועד לרקיע, ובארץ ישראל הגבוהה מכל הארצות, יש רק מהלך מאה שנה, עכ"ד. והוא פלא עצום.
בכדור אין מקום גבוה
מנגד, בשו"ת חתם סופר (יורה דעה סימן רלד) כותב: "שהאמת אינו כן, והוא מבואר לבקי קצת במפת העולם וכו'. והנה העולם עגול ככדור, ובדבר כדורי לא שייך גבוה ונמוך, ובכל מקום שעומד שם רואה שמים שעל ראשו גבוהים וסמוך לאופק נמוכים ככיפה, והבא ממקום האופק נדמה לו כעולה מתחתית עומק בור ולא שייך גבוה ונמוך".
לכן מבאר החתם סופר, שמאחר וארץ ישראל היא הנקודה אשר ממנו הושתת כל העולם, ומשם התרחבו והתפשטו שאר הארצות היונקות מנקודת ההתחלה ופונות אליה, לכן נחשב ארץ ישראל כנקודה הגבוהה ביותר בכדור. כך כתב החתם סופר גם בתורת משה (פרשת שופטים) וכן הביא בכתב סופר (פרשת שלח) שכן רגיל היה בפיו של אביו בעל חתם סופר.
ללא קיצוניות
ואילו המהר"ל בספרו באר הגולה (באר השישי פי"ג) מבאר את הדברים מזווית אחרת: ארץ ישראל נקראת טבור העולם, דהיינו אמצע העולם, והסיבה לכך, כיון שהיא אינו נוטה לשום דבר בקיצוניות, לא קר מדי ולא חם מדי, אלא היא ממוזגת מכל המעלות והאוצרות במידה ובמשורה. והנה כל דבר כדורי כשמעמידים אותו על איזו נקודה שנרצה ונחפוץ, אז האמצעי שבו יהיה הגבוה ביחס לצדדיו הנמוכים ממנו. ומאחר שארץ ישראל נחשבת כארץ ממוצעת היא נחשבת כאמצע העולם, בלי נטייה לקיצוניות לשום צד, והרי האמצע של הכדור, שאינו נוטה לכאן ולכאן, הוא הגבוה.
גבוהה ברוחניות
התייחסות נוספת לכך שאין אנו רואים במציאות שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות, כותב הגה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע בספרו פרי צדיק (האזינו, אות ג): "ארץ ישראל שהיא גבוהה מכל הארצות וכו'. ובודאי אין המכוון על מה שהיא גבוהה שיושבת בהר, שיש הרים בחוץ לארץ גבוהים מארץ ישראל כידוע. רק המכוון על שהיא גבוהה במעלה, וכענין מה שאמרו (קידושין מט, ב) עשרה קבים חכמה ירדו לעולם תשעה נטלה ארץ ישראל וכו'", עכל"ק. וכן כתבו עוד הרבה ספרים קדושים.
במשך השנים הונמך הגובה
כל האמור עד כאן התייחס לגבי ארץ ישראל הגבוה מכל הארצות. אולם לגבי מה שאמרו שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל, כבר נדרש לכך בשו"ת הרדב"ז (ח"ב סי' תרלט) כמענה לשואל ששאל שעיננו הרואות שירושלים יותר גבוהה מהר הבית, ואיך אמרו שבית המקדש גבוה מכל ירושלים ומכל ארץ ישראל.
מתרץ לו הרדב"ז, שבשנים קדמוניות היה הר הבית גבוה יותר, והדבר נשתנה במרוצת הדורות, בגלל שתי סיבות (א.) הגוים שכבשו את הר הבית, חפרו והנמיכו את גובהו, משנאתם למקום, וגם כדי שלא יהיה גבוה ממקום שלהם, וגם מלכי הגוים היו חופרים בהר כדי לגלות יסודות הבית לבנות עליהם חומת הבית.
(ב.) ירושלים נחרבה כמה פעמים, ועל גבי מפולות הבתים נעשה קרקע ובנו עליה עוד בתים, זה על גבי זה, עד שהוגבהה ירושלים יותר מהר הבית, כפי שמוצאים היום כשחופרים בירושלים, כך שבעבר ירושלים היתה נמוכה יותר, ועד היום מהבתים הסמוכים לפתחי המקדש עולים במדרגות למקדש, וכן היו כל בתי ירושלים נמוכים מן המקדש.