מה הם אותם 'בטנים' ששלח יעקב עם בניו למצרים? והאם הגירסא ברש"י היא 'אפרסקים' או 'אפוסטיקים'?
"יעקב התגורר בימים ההם בחברון, ובהרי חברון מצויים בימינו כמה עצי פיסטוקים עתיקים"
בתוך פירושו של רש"י הק', הוסיפו המדפיסים בהרבה מקומות תוספות של פירושים וביאורים, בעיקר במקומות בהם רש"י משתמש בתרגום בלע"ז. אך במקרים אלו מוטלת עלינו חובת הבירור אחרי תוספת זו, מהיכן מקורה ועל סמך מה נכתבה.
אנו מוצאים בפרשת השבוע בפסוק (בראשית מג, יא) קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים, ורש"י כותב: 'בטנים – לא ידעתי מה הם, ובפרושי א' ב' של רבי מכיר ראיתי פישיטצי"ש, ודומה לי שהם אפרסקין'.
פיסטוק חלבי?
והנה, בכמה וכמה חומשים הוסיפו המדפיסים לאחר המילה 'פישיטצי"ש' תרגום בסוגריים: 'פיסטוקים'.
הוי אומר: כאשר יעקב שלח למושל מצרים בטנים אין הכוונה לפרי הנקרא בימינו בשם 'בטנים', אלא לפרי הנקרא בימינו 'פיסטוקים'. כידוע, יש לפרי זה עוד כמה וכמה שמות וכינויים, יש הקוראים לו 'פיסטוק-חלבי' (על שם מוצאו מהעיר חאלב בסוריה) או 'פיסטוק שאמי' (על שם מוצאו מהעיר דמשק בסוריה, ודמשק נקראת בערבית 'שאם'), אחרים מכנים אותו 'אגוז גן עדן' על שם טעמו המשובח, או 'אגוז יער', ואילו שמו האמיתי המקצועי הוא: 'אגוז-הבוטנה', והוא הגדל על עץ הנקרא 'אלת-הבוטנה' (ולכן ברכתו בורא פרי העץ).
נבקש אפוא לברר, האומנם הדבר מוסכם וברור, שיעקב שלח למושל מצרים חפיסת פיסטוקים? ואם כן, מה הקשר בין פיסטוקים לאפרסקים שמזכיר רש"י?
הנוסח בדפוס ראשון
נקדים מה שכתב בספר 'יוסף הלל', שיש לתמוה בדברי רש"י, שלכאורה הוא סותר עצמו, שתחילה כתב 'לא ידעתי מה הם', ובסוף דבריו כתב 'ודומה לי שהם אפרסקין', ואם לא ידע מה הם, מה שייך לומר שדומה לי שהם אפרסקין?
על כך מביא שם ביוסף הלל, שברש"י דפוס ראשון הנוסחה היא: 'ובפירושי אל"ף בי"ת של רבי מכיר ראיתי פישטציא"ש ודומה לו, שהן אפרסקין', דהיינו שאין הגירסא 'ודומה לי', אלא 'ודומה לו', וכך הפירוש ברש"י: הבטנים הם פישטציאס או איזה פרי אחר הדומה לו דהיינו אפרסקין'.
'שהם אפוסטיקים'
אך כבר העיר שם המגיה בספר 'יוסף דעת', שפירוש זה אינו מתאים עם הנוסח ברש"י בדפוס הקדום 'דפוס אלקבץ' משנת רל"ו, ששם הנוסח הוא: 'בטנים לא ידעתי מהו ודומה לי שהם אפוסטיקים'. ולגירסא זו בוודאי שיש לפרש המילים 'ודומה לי' היינו שרש"י אומר שנראה לו לפרש שהם אפוסטיקים.
כך או כך, אנו מגלים כאן בדפוס אלקבץ שרש"י כבר מייחס את הבטנים לפרי הנקרא 'אפוסטיקים', מה שמזכיר לכאורה את הפיסטוקים של ימינו.
פיסטוקים בארץ ישראל?
אם אמנם הבטנים ששלח יעקב הם 'אפוסטיקים', המוזכרים כאן לפי גירסת דפוס אלקבץ, יש להעיר הערה: שהרי בפשטות שלח יעקב פירות אלו הגדלים בארץ ישראל (וראה בפירוש רבי יוסף בכור שור על התורה, שפירש כאן 'מזמרת הארץ' שהכל משבחים ומזמרים את ארץ ישראל שיש בה פירות טובים אלו), והנה בירושלמי מסכת דמאי (פ"ב ה"א) מבואר ש'הפסטקין' אין כיוצא בהם בארץ ישראל!
אך ראה בספר 'שדה צופים' עמ"ס דמאי שם, שהגירסא הנכונה בירושלמי היא כגירסת התוספתא שהפסטקין 'יש כיוצא בהן בארץ ישראל', ואם כן, יש לומר שאכן יעקב שלח פיסטוקים הגדלים בארץ ישראל. ויש לציין שאמנם בימינו אין נפוץ גידול פיסטוקים בארץ ישראל, ורוב הפיסטוקים מיובאים מחו"ל, אבל בארצנו מפוזרים כמה עצי בטנה עתיקים בהרי חברון, וכן יש כמה מטעים בגליל העליון, (והרי יעקב התגורר בימים ההם אצל יצחק אביו בחברון, ולא רחוקה היא לומר שאכן גדלו עצי בטנה-פיסטוקים שם בחברון בימים ההם).
פרי הגדל בסוריה
הוכחה נוספת שכוונת רש"י כאן היא אכן לפרי הבטנה הנקרא בימינו פיסטוקים, יש להביא מדברי הברטנורא במסכת שביעית (ז, ה) שכתב: 'בטנה – מלשון בטנים ושקדים, בלשון ערבי פאסת"ק', ע"כ. הרי שהביא לשון הכתוב כאן בטנים ושקדים ופירש שהכוונה לפרי הבטנה הנקרא פאסת"ק, וכן הוא שם בפירוש המשניות להרמב"ם (וכן בשרשים לרד"ק שורש בטן).
זאת ועוד, שהרי בנוגע לפרי 'פאסת"ק' המוזכר כאן הוא ברמב"ם ובברטנורא, כתב בספר הערוך (ערך פסתקא) שהוא 'פרי הגדל בסוריא', וקרוב לוודאי שכוונתו לפיסטוק-חלבי הנקרא כן על שם מוצאו מהעיר חאלב בסוריה.
מה גם, שהרי רש"י כתב שבטנים נקראים בלע"ז 'פישְׂיטצי"ש', ובספר 'מעייני אגם' על לעזי רש"י כתב שבימינו הפרי הנקרא בצרפתית ובעוד שפות 'פיסטא"ש' הוא פרי הפיסטוק.
בטנים – אפרסק?
גם לפי הגירסא ברש"י 'ודומה לי שהם אפרסקין', ברור לפי כל המקורות הנזכרים כאן שאין הכוונה לאפרסקים של ימינו, שהם אינם סוג של אגוז, ובפרט לפי המובא במדרש ששלח יעקב 'שמן של בטנים', ומאפרסקים אי אפשר לעשות שמן, אך מפיסטוקים יש בימינו שמן-פיסטוק.