בפרשת השבוע נאמר (ויקרא יט, יט) וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. האיסור מן התורה הוא רק בלבישה או העלאה דרך חימום, אולם חכמים גזרו (שו"ע יו"ד סי' שא, א) שאפילו עשר מצעות זו על זו, והתחתון הוא שעטנז, אסור לשבת על העליון, גזירה שמא תעלה חוט שעטנז על בשרו.
בגדים קשים
נפסק להלכה בשלחן ערוך (שם) שהאיסור מדרבנן לישב על שעטנז נאמר רק בבגדים רכים, כמו יריעות ושמלות שיש חשש שיעלה חוט עליו, אבל מצעים קשים שאין חשש זה, מותר לישן עליהם, ובלבד שלא יהא בשרו נוגע בהם.
אולם כותב הרמ"א, שלכתחילה לא יעשה מצע של כלאים אפילו הוא קשה, גזירה שמא יבוא להתכסות בו.
מזרן רך
כורסאות וספות רכות מאד, שהיושב בהם שוקע בתוכם, והצדדים נכפפים עליו, דינם כהעלאה, ולכן אם ידוע שבד הריפוד הוא כלאיים, אסור לשבת או לשכב עליהם אפילו אם יש סדין על הכורסה (ספר השעטנז להלכה ולמעשה, פ"ד).
מזרן קפיצים
אולם מזרנים של ספוג קשיח שאינו נכפף ואינו עולה על בשרו, ואפילו מזרן-קפיצים רך ושוקע מעט אבל אינו נכפף ועולה על בשרו, דינו כמצע קשה, שמותר לשכב עליו, אפילו אם ידוע שהוא שעטנז, כל זמן שאין נוגע בבשרו, דהיינו שפורס עליו סדין (שם, בשם ספרי האחרונים).
יצויין, לפי הבדיקות בשנים האחרונות בארץ ישראל, אין מצוי שעטנז במזרנים. וגם הנמצא במלון בחו"ל וכו', יכול לשכב על המזרנים, כיון שיש סדין על המזרן.
הלכה למעשה:
כורסה רכה שהיושב שוקע בתוכה, אסור לישב עליה כשיש בה שעטנז, אפילו אם יש עליה סדין. אבל על מזרן שיש בו שעטנז מותר לשכב כשיש עליו סדין.