ששת השיטות בסדר חלוקת המגורים בקומות התיבה

כל דרדק בתחילת דרכו בתלמוד-תורה יודע לספר שבתיבת נח היו שלשה קומות, בראשון – היה הזבל, בשני – בעלי החיים, ובשלישי – האנשים, נח ומשפחתו.

ידיעה זו שהפכה לאבן יסוד בלימוד פרשת השבוע, אינה מפורשת בפסוקים, שכן בפסוק נאמר רק (בראשית ו, טז) תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ, אך לא מפורש מי ומה היה בכל קומה. אלא שרש"י בפירושו כותב: 'שלש עליות זו על גב זו, עליונים לאדם, אמצעים למדור בהמה, תחתיים לזבל'.

להלן נגלה ששיטה זו של רש"י, אינה מוסכמת לכל הדעות, ונדייק גם שרש"י כתב גם 'אמצעים למדור בהמה', ולא הזכיר רש"י גם עופות, האם יש דברים בגו?

העופות הטהורים – למעלה

הנה המקור לדברי רש"י אלו הוא בדברי הגמרא (סנהדרין קח, ב) וז"ל הגמרא 'תחתיים לזבל, אמצעיים לבהמה, עליונים לאדם', וביאר שם המהרש"א שהגמרא הוכיחה זו, מצד הסברא, כי אם לא כן, מדוע ציוה ה' לחלק את התיבה לשלשה קומות, אלא מסתבר שהם התחלקו לפי חשיבותם, ולפי חשיבותם כך היו בקומה גבוהה יותר.

אך בהמשך הגמרא שם נאמר: 'וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים, אמר רבי ירמיה: מכאן שדירתן של עופות טהורים עם הצדיקים', עכ"ל. מבואר כאן דבר חידוש שכל העופות הטהורים לא היו בקומה השניה, אלא בקומה השלישית ביחד עם נח.

כל הטהורים

אמנם כאן בגמרא מובא שרק העופות הטהורים היו בקומה של נח, אולם ב'מדרש אגדה' מובאת שיטה אחרת, שכל בעלי החיים הטהורים היו בקומה השלישית ביחד עם נח.

כל סוגי העופות

שיטה שלישית, אנו מגלים ב'פסיקתא זוטרתא' שרק כל סוגי העופות היו למעלה ביחד האנשים, וז"ל: 'תניא תחתיים לזבל, אמצעים לבהמה ולחיה, עליונים לאדם ולעופות, שאין קשה לאדם לדור עם העופות', עכ"ל, מבואר כאן שיטה מחודשת שכל סוגי העופות, לא רק הטהורים, היו בקומה השלישית (אך הבהמות והחיות הטהורים היו בקומה השניה).

נח ובניו – בקומה השניה

שיטה רביעית, מובאת במדרש רבה (לא, יא), שהסדר היה שונה לגמרי: בקומה הראשונה – הזבל, בקומה השניה – נח ובניו, וכל בעלי החיים הטהורים, ובקומה השלישית – בעלי החיים הטמאים.

הזבל – בקומה העליונה

עוד שיטה חמישית מובאת שם במדרש, שהסדר היה כך: בקומה הראשונה – בעלי החיים הטמאים, בקומה השניה – נח ובניו, וכל בעלי החיים הטהורים, בקומה השלישית – הזבל. 

מרחב מוגן – בקומה השניה

הצד השווה בין שתי השיטות האחרונות, שנח ובניו היו בקומה האמצעית, על כך כותב המהר"ל בגור אריה, שמצד הסברא כך אכן מסתבר, שהמקום המוגן ביותר הוא בקומה השניה, כי הדר בקומה הראשונה עלול להינזק מהלחות של המים, והדר בקומה העליונה עלול להינזק משטף המים הנופלים על התיבה, כך שעדיף שהאדם יהיה באמצע. אלא שנחלקו שתי הלשונות במדרש מי עדיף שיהיה למטה, השיטה האחת סוברת שמוטב שבעלי החיים לא יהיו למעלה, כי הם מפחדים וניזוקים מקול הרעש של המים הבאים בשטף על גג התיבה, והשיטה האחרת סוברת, שמוטב שבעלי החיים יהיו למעלה, כי אם יהיו למטה יינזקו מהלחות של המים ובפרט כשהמים רותחים. 

שקצים ורמשים ובני אדם

שיטה שישית ומחודשת אנו מוצאים בפרקי דרבי אליעזר (פרק כג) וז"ל: 'מְדוֹר כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה – בַּיָּצִיעַ הַתַּחְתּוֹנָה. מָדוֹר לְכָל הָעוֹפוֹת – בַּיָּצִיעַ הַשְּׁנִיָּה. מְדוֹר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וּבְנֵי אָדָם  – בַּיָּצִיעַ הַשְּׁלִישִׁית'. [ואין כאן התייחסות היכן היה הזבל, והרד"ל שם כתב בפירושו על פדר"א, שהזבל היה יורד בין הקומות דרך ארובות מיוחדות].

בפירוש הרד"ל על פרקי דרבי אליעזר כותב הסבר נפלא מצד ההיגיון לסדר זה, כי המים תחת התיבה היו רותחים, כך שבקומה הראשונה היה חם מאד, בקומה השניה היה החום פחות יותר, ובקומה העליונה היה אוויר נעים. לכן בקומה הראשונה הניחו את הבהמות והחיות שהם יכולים לסבול את החום הכבד, בקומה השניה – את העופות שהם מסוגלים קצת לסבול חום בינוני, ואילו בני אדם, והשקצים והרמשים, הם מפונקים ורגישים, שאין מסוגלים כלל לסבול חום, הם היו בקומה העליונה.

זאת ועוד, כותב הרד"ל, לבני אדם נוח יותר לחיות בצוותא עם שקצים ורמשים, כי הם לא פולטים בנשימתם רוח והבל, מה שאין כן החיות והבהמות והעופות בנשימתם מקלקלים את האוויר (החמצן), ולכן הם לא היו בקומה אחת עם האדם.

העבדים של נח

לסיום נציין דבר חידוש, כי הנה בפסוק מפורש (בראשית ז, ז) שרק נח ואשתו ובניו ונשותיהם היו האנשים שנכנסו לתיבה, אולם הנצי"ב בהעמק דבר (ז, א) מפרש את לשון הפסוק וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה, שאין הכוונה על בני ביתו, אלא 'וכל ביתך – עבדים ובהמותיו שהיו לצרכי ביתו ותשמישו ולא לקיום העולם, והיה מגיע טובה גדולה מזה לנח להקל עבודתו בתיבה', עכ"ל.