האם שלח יוסף חמורים ואתונות ליעקב?

הביאור שמדפיסי החומשים הוסיפו בסוגריים בתוך פירוש רש"י בפרשת ויגש, האומנם מקורו במהר"ל או במהרש"ל? 

"עוד בחייו של המהר"ל מפראג נפוצה השמועה בשמו שהוא פירש את דברי רש"י שיוסף לא שלח חמורים ואתונות "

מאות מהדורות שונות של חומשים עם פירוש רש"י נדפסו במשך הדורות, בהם ניתן למצוא מפעם לפעם תוספות שהמדפיסים הוסיפו בסוגריים בתוך פירוש רש"י, במטרה להוסיף ביאור לדבריו.

אחת ההוספות המפורסמות, שהופיעה בעבר ברוב המהדורות הנפוצות – ובימינו הושמטה, ובצדק, ברוב המהדורות – נמצאת השבוע בפרשת ויגש, בפסוק (בראשית מה, כג) וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם וְעֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו לַדָּרֶךְ, ורש"י מפרש: 'שלח כזאת – כחשבון הזה. ומהו החשבון, עשרה חמורים וגו", עכ"ל רש"י.

מעולם לא שלח

כאן יש בחומשים הוספה בתוך רש"י בסוגריים, בזה הלשון: "רצונו, שמילת כזאת המיותרת, ובכ"ף הדמיון, מורה על כי מעולם לא שלח לו עשרה חמורים ועשר אתונות, רק הכי קאמר קרא, ולאביו שלח בעגלות כזאת וגו', כלומר כחשבון הזה שהוא משא י' חמורים וי' אתונות. והשתא אתי שפיר, דלא מצינו נכתב אלא וירא את העגלות, ולא שום חמורים ואתונות, וק"ל. בשם הגאון מהר"ל. ובחלק מהדפוסים נכתב בסיום: בשם הגאון מהרש"ל.

אצל הלומד הרגיל מן השורה, נוצר רושם כביכול זהו אכן הביאור הפשוט ברש"י, שמעולם לא שלח יוסף חמורים ואתונות, אלא מזון כפי משקל שבדרך כלל צריך עשרה חמורים ועשר אתונות לשאת אותו. מה גם שנכתב בסיום הפירוש שכך פירש המהר"ל, או המהרש"ל, כך שהדברים מתקבלים על לב הלומד כתורה מסיני.

כזאת – כדלהלן

ברם, הגאון הגדול רבי שריה דבליצקי זצ"ל בספרו 'לנפש תדרשנו' (פרשת ויגש), האריך בדברים חריפים כנגד המדפיסים שהכניסו תוספת זו ברש"י, בזמן שכל מפרשי רש"י נקטו בפשטות שאין זו הכוונה  ברש"י, אלא יוסף באמת שלח חמורים ואתונות ממש, ומה שכתב רש"י 'כזאת- כחשבון הזה עשרה חמורים', הביאור הוא פשוט, שהמילה 'כזאת' פירושה: 'כדלהלן', כלומר שיוסף שלח מתנות כפי החשבון הזה, דהיינו כפי הרשימה המפורטת להלן – עשרה חמורים, ועשר אתונות וכו'. אבל מעולם לא עלה על דעת אחד ממפרשי רש"י לומר שכוונת רש"י שיוסף לא שלח חמורים ואתונות. ומה גם שכל מפרשי התורה, כולם כאחד פירשו הכתוב כפשוטו שיוסף שלח חמורים ואתונות ממש.

גם בספר 'דעת יששכר' שנדפס לפני כמאתיים שנה, בשנת תקפ"ז, דחה את הפירוש הזה שנדפס בחומשים בסוגריים, וכתב שלא יתכן לומר כן שיוסף לא שלח ממש חמורים  ואתונות, והוכיח כך מהפסוקים, עיי"ש.

מהרש"ל – מי הוא?

זאת ועוד, מה שנדפס שפירוש זה מקורו מהמהר"ל או מהמהרש"ל, דחה שם בספר 'לנפש תדרשנו', שהרי אין זכר לפירוש זה בספר 'יריעות שלמה' של המהרש"ל, וגם לא בספר 'גור אריה' של המהר"ל מפראג, ואדרבה, המהר"ל בגור אריה כותב מפורש להיפך, שיוסף שלח אתונות וחמורים ממש, וביאר שם טעם לדבר מדוע שלח דווקא אותם.

אם כן, מי הוא אותו 'מהרש"ל'?

לאחר חיפוש רב, קובע הגר"ש דבליצקי, כי מקורו של פירוש זה הוא בספר הקדום 'דבק טוב', שנדפס לפני למעלה מ-400 שנה, בשנת שמ"ח, על ידי הגאון רבי שמעון הלוי אושנבורג זי"ע מפרנקפורט, ושם כתב כמה ביאורים בדברי רש"י אלו, ובאחד המהלכים כתב: 'אי נמי, באמת לא שלח לו העשר החמורים עצמן, רק כחשבון המשא מעשרה חמורים, ורצה לומר, שכזאת פירושו כדמיון'. 

מסתבר אפוא, שאחד המדפיסים שפירוש זה נשא חן בעיניו, החליט לקבוע את הביאור הזה בתוך החומש, וכדי לשבח את מקחו החליט לכתוב בסופו 'בשם הגאון מהרש"ל', כאשר כוונתו האמיתית היא לספר דבק טוב שחיברו: מהרש"ל – מורינו הרב שלמה (ה)לוי, וביקש לקנות את לב הלומדים, כשיראו כתוב 'מהרש"ל', ויסברו שהכוונה לרבן של ישראל המהרש"ל – רבי שלמה לוריא… ובהמשך נשמטה האות ש' בשאר הדפוסים, וממהרש"ל נהיה מהר"ל…

בחיי המהר"ל

ברם, אף שהגר"ש דבליצקי זצ"ל קבע כמעט בהחלטיות שמקור ביאור זה הוא מהספר דבק טוב שהמדפיסים כינוהו 'מהרש"ל', שבהמשך הפך בטעות ל'מהר"ל'. אבל יש לציין שבאמת ביאור זה כבר היה נפוץ בשמו של המהר"ל מפראג, עוד בחייו של המהר"ל! כפי שאנו מוצאים בספר 'באורים כבדו ה", שנדפס בשנת שס"ד, שם כותב המחבר עוד בחייו של המהר"ל: 'ושמעתי משם מהר"ר ליב ש"ן (=שיחיה נצח!) ב"ר בצלאל [=המהר"ל מפראג], דאין הכי נמי שלא שלח לו עשרה חמורים ועשר אתונות, וקרא הכי קאמר, שלח לו על העגלות כזאת, כלומר כחשבון משא עשרה חמורים ועשר אתונות', עכ"ל.

הרי לפניך, שאמנם בביאורו 'גור אריה' כותב המהר"ל בפירוש שיוסף שלח ממש חמורים ואתונות, אך היתה שמועה כזו בשמו של המהר"ל מפראג, עוד בחיים חיותו, לבאר את דברי רש"י שלא נשלחו חמורים ואתונות ממש.