בפרשת השבוע (טז, ח-כב) אנו לומדים אודות הר ה'עזאזל', לשם היו שולחים ביום הכיפורים את השעיר ומפילים אותו ממרומי ההר לכפר על בני ישראל.
רש"י בפירושו (פסוק ח, עפ"י רא"ם) מסביר שהמילה 'עזאזל' מורכבת משתי מילים 'עזז' ו'אֵל', ששניהם לשונות של תוקף וחוזק. וכוונתו שהיה זה הר בעל אדמה סלעית וקשה. ורש"י מרחיב ומסביר: "הר עז וקשה, צוק גבוה, שנאמר (פסוק כב) ארץ גזרה, חתוכה".
מדרון תלול
למדנו אם כן מדברי רש"י כאן (ומפירושו במסכת יומא סז, ב), שהעזאזל נקרא 'ארץ גזרה', מלשון גְזִירָה וחיתוך, כי צורת ההר היתה שונה משאר ההרים שאפשר לעלות עליהם בשיפוע מכל עבר, בצורה כזו: \/ אבל על הר העזאזל ניתן היה לעלות בשיפוע רק מצד אחד, אבל בעברו השני הוא נראה כאילו הוא חתוך מאמצע גובהו עד מרגלותיו, בצורה כזו: \| והמורד משם תלול וכמעט זקוף (רש"י יומא סז, ב).
הרא"ם מוסיף, שמה שכתב רש"י 'צוק', הכוונה לסלע בעל שיניים בולטות ומחודדות, ולכן כאשר השליכו את השעיר לא היה מגיע למחצית ההר עד שהיה נעשה אברים אברים.
מרחק 12 קילומטר
היכן נמצא אותו 'הר עזאזל'? – שאלה מרתקת זו גזלה זמן רב מחייהם של החוקרים השונים, שיצאו לתור אחר צוק גבוה, תלול ומשופע, בעל שיניים מחודדות, הנמצא במדבר סמוך לירושלים, על פי המפורש בפסוק שהעזאל היה במדבר. מאחר ואין בידינו מסורת ברורה על מיקום ההר, צמחו להם במשך השנים השערות רבות, שלא בטוח איזה מהן, אם בכלל, היא הנכונה.
בגמרא מסכת יומא (סז, א-ב) מבואר שמירושלים עד הצוק היה מרחק של 12 מיל (ולדעת רבי יהודה ורבי יוסי: עשר מיל). כידוע המיל הוא 2000 אמה, הוי אומר, שבמסגרת המסע לחיפוש אחרי העזאזל עלינו לאתר מקום הרחוק מירושלים בין שנים עשר קילומטר (לדעת הגר"ח נאה שבאמה יש 48 ס"מ), ולא יותר מארבעה עשר קילומטר (לדעת החזון איש שבאמה יש 57.6 ס"מ). או פחות מכך, כתשעה קילומטר לדעת רבי יהודה ורבי יוסי.
ליד נחל תקוע וחלחול?
אמנם רבי אשתורי הפרחי, מרבותינו הראשונים, כתב בספרו 'כפתור ופרח' (פרק י"א) שמירושלים לעזאזל כשלוש שעות 'וחלחול ותקוע שם סמוכים'. אך דברים סתומים, והחוקרים לא הצליחו לעמוד על כוונתו, כשהוא לא ציין מקום מדויק.
ג'בל מונטר
רבים מהחוקרים ומדריכי הטיולים מצביעים על מקום בשם 'ג'בל מונטר' (הר הנוטר), כהר העזאזל. אך קביעה זו מבוססת רק על העובדה ששם באזור נמצא באר הנקרא בערבית 'ביר א סוק', והיה מי שקישר בין 'סוק' ל'צוק'. אלא שלזיהוי זה יש חסרון, באשר הוא נמצא במרחק 15 קילומטר מירושלים, מה שלא מתאים עם אף אחת מהשיטות.
יש שזיהו את העזאזל עם מקום הנקרא 'מר סבא', אך גם קביעה זו בעייתית, מאחר שהוא נמצא במרחק 18 ק"מ מירושלים, בעוד שהמרחק הגדול ביותר יכול להיות 14 ק"מ.
מר-סבא או נבי מוסא?
בספר אדמת קדש (שנת תרע"ג) חידש מעצמו, שצוק העזאזל נמצא במקום הנקרא בערבית 'נבי-מוסא', שפירושו הר-משה, והשערתו מבוססת על סיפורי הערבים המתגוררים במקום, שחשבו שבמקום הזה קבור משה רבינו, וחשבו שהשעיר הוא קרבן שמקריבים לכבודו של משה רבינו. כמובן שיש להתייחס להשערה זו כראוי להשערה הנשענת על סיפורים מופרכים כאלו, אך בעיקר עקב כך שהמקום זה נמצא במרחק 18 קילומטר מירושלים.
הרודיון או אל-חתרורה
אחרים הציעו על מקום הנקרא 'הרודיון' כהר העזאזל, על פי התרגום יונתן (פסוק יד) שכתב 'בית הרודי'. אך מאחר והורדוס בנה שם בניינים מלכותיים למגוריו, לא ברור כיצד היה אפשר להשתמש בו להר העזאזל.
יש שהעלו השערה שהעזאזל הוא צוק הנקרא כיום 'חאן אל חתרורה', בקרבת מעלה אדומים הרחוק כ-14 קילומטרים מירושלים. הם מסתמכים על דברי הגמרא (יומא סח) שמירושלים ועד 'בית חדודו', או 'בית חרודו' בכתבי-יד שונים, היו שלשה מילין, והוא בתחילת המדבר, ומשם היו מודיעים שהשעיר הגיע ליעדו. ואכן בדרך ל'אל-חתרורה' יש יישוב עתיק בשם 'חרדונא', וזה מתאים עם השם "בית חרודו" המוזכר בגמרא.
צוקי נחל מכמש
ואילו החוקר התורני הרב מאיר קוזניץ, טוען בתוקף שהעזאזל נמצא בוודאות ב'צוקי נחל מכמש', במרחק כעשרה ק"מ מירושלים. המסלול מירושלים למכמש הוא מישור נוח להליכה עבור האיש-עתי שהלך בצום ובחום מרחק רב. בסיור שערך במקום עם קבוצת אברכים גילה שהמקום עונה בדיוק על כל הדרישות של הר עזאזל, הוא נמצא במדבר בעל צוק גבוה ותלול, ובמורד ההר בולטות אבנים חדות.
זאת ועוד, מובא בגמרא (יומא סו) שבמקרה שהשעיר לא נהרג, היה המשלח יורד והורגו, כך שמסתבר שהייתה קיימת דרך קלה לירידה מההר לוואדי, ואכן שם בצוקי מכמש ישנן מדרגות עתיקות חצובות בסלע המובילות עד תחתית הוואדי.