חומש במדבר נפתח ברשימת נשיאי ישראל, נשיא אחד לכל שבט. את הנשיאים נגלה פעמים רבות במרחבי חומש במדבר, כל פעם בהקשר אחר ובתפקיד אחר. ננסה אפוא לשרטט תמונה ביוגרפית תמציתית על חייהם ופעלם של הנשיאים.
יועצים חכמים ונבונים
בתחילת פרשתנו כותב רש"י (פסוק טז): 'אלה קרואי העדה – הנקראים לכל דבר שבקדושה', ע"כ. רש"י אמנם לא מפרש לאיזה צורך נקראו לכל דבר שבקדושה, אולם הרא"ם מרחיב ומסביר: 'קוראים העם את ראשיהם שיתנו עצה ותיקון לכל הצריכים להם, מפני שהם חכמים ונבונים, אנשי חכמה ותבונה, וזהו פירוש "הנקראים לכל דבר חשיבות שבעדה", שהם הראשים הגוזרים על העדה להתנהג בעצתם'.
בפרשת בשלח (שמות טז, כב) אנו מוצאים שהנשיאים באו לומר למשה ביום שישי שהם לקטו לחם משנה, ומשה מסר להם את מצות השבת, שעליהם לאפות מיום שישי לשבת.
לצד תפקידם כיועצים, קיבלו הנשיאים תפקיד נוסף בפרשתנו, כאשר ציווה הקב"ה למשה לספור את כל ישראל, עמד כל נשיא אצל שבטו ומנה יחד עם משה את השבט. כך נאמר בפרשת נשא (ז, ב) 'הם העומדים על הפקודים', כלומר, שהם התייצבו בשעת ספירת ישראל.
שוטרים במצרים
ידיעה נוספת על קורות חייהם של הנשיאים כותב רש"י שם בפרשת נשא: 'שהיו שוטרים עליהם במצרים והיו מוכים עליהם, שנאמר (שמות ה, יד) ויכו שוטרי בני ישראל וגו'. הם העומדים על הפקודים – שעמדו עם משה ואהרן כשמנו את ישראל', ע"כ. למדנו אם כן, ששנים עשר הנשיאים המוזכרים בפרשתנו שספרו את ישראל, הם היו השוטרים המוכים במצרים [אולם בפרשת בהעלותך (במדבר יא, טז, וברש"י) אנו מוצאים שהשוטרים המוכים הם היו השבעים זקנים, ואין זו סתירה, כי הם היו גם הנשיאים וגם הזקנים].
התוועדות
לאור המובא שהנשיאים היו מייעצים עצה נבונה בכל דבר שבקדושה, מובן הכתוב בפרשת בהעלותך (י, ד) 'ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל'. ויש להבין, לאיזו מטרה היו צריכים הנשיאים להתוועד יחדיו? אלא שהיו באים לטכס עצה לצרכי ישראל.
מושכי מים
עוד ענין שהנשיאים פעלו עבור בני ישראל, אנו מגלים ברש"י בפרשת חוקת על הכתוב (כא, כ) 'באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם במחוקק במשענותם', וז"ל: 'כל נשיא ונשיא, כשהיו חונים, נוטל מקלו ומושך אצל דגלו ומחנהו, ומי הבאר נמשכין דרך אותו סימן ובאין לפני חניית כל שבט ושבט'.
חלוקת הארץ
משימה גורלית נוספת אשר הוטלה על הנשיאים, הוא תפקיד חלוקת הארץ לכל שבט, כמבואר בפרשת מסעי (לד, יז): 'ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחול את הארץ'. הנשיאים היו שלוחים מטעם כל אנשי השבט לקחת חלק בארץ ישראל, וכדברי רש"י: 'כל נשיא ונשיא אפוטרופוס לשבטו, ומחלק נחלת השבט למשפחות ולגברים, ובורר לכל אחד ואחד חלק הגון. ומה שהם עושין יהיה עשוי כאלו עשאום שלוחים'.
בפרשת המן
מקום נוסף בו מוזכרת פעולתם של הנשיאים, הוא בפרשת בשלח (שמות טז, כב) ויהי ביום השישי לקטו לחם משנה שני עומר לאחד ויבואו כל נשיאי העדה ויגידו למשה, ואז אמר משה לנשיאים: 'הוא אשר דיבר ה' שבתון שבת קודש לה' מחר', וגו'.
ראשי הצבא?
חידוש אחר כתב האברבנאל בתחילת פרשתנו, וז"ל: 'שהיו הנשיאים ההם שרי אלפים הממונים על הלוחמים. וכן תמצא במלחמת מדין ששרי האלפים היו שם הממונים על הלוחמים כולם'.
אך לכאורה דבריו פלא גדול. שהרי מקרא כתוב שם (לא, יג) כאשר חזרו ישראל ממלחמת מדין: 'ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה, ויקצוף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה', הרי מפורש בכתוב שהנשיאים לא יצאו למלחמה, אלא אחרי המלחמה יצאו עם משה ואלעזר לקראת שרי האלפים, וצ"ע.
הנשיאים היו המרגלים?
בתחילת פרשת שלח אנו לומדים את הפסוק (יג, ב) 'איש אחד למטה אבותיו תשלחו כל נשיא בהם וגו' כולם אנשים ראשי בני ישראל המה'. בפשטות משמע שהנשיאים הם היו המרגלים. אולם כבר כתב שם הרשב"ם שאין הכוונה לנשיאים, אלא הכוונה שמי 'שנשא לבו' אותו לרגל את הארץ. ואילו בחזקוני שם פירש באופן אחר את הכתוב 'כל נשיא בהם', שכל נשיא יבחר איש אחד משבטו לרגל את הארץ, אבל הנשיאים עצמם לא היו המרגלים.
שלש רשימות
לסיום, יש לציין שאנו מוצאים בתורה שלש פעמים רשימה של שמות הנשיאים, וכל פעם הוזכרו שמות אחרים: [א.] בתחילת פרשת במדבר מפורטים שמות הנשיאים, ורשימה זו מופיעה גם בקרבנות הנשיאים בפרשת נשא. [ב.] רשימה אחרת ושונה של שמות הנשיאים, מוזכרת בפרשת מסעי בחלוקת הנחלות בארץ. וצריך עיון אימתי הוחלפו הנשיאים הראשונים ונתמנו נשיאים אחרים תחתיהם. [ג.] רשימה שלישית של שמות נשיאים כתובה בפרשת המרגלים, אך כאמור אין קשר בין המרגלים לנשיאים.