הפולמוס המסעיר בדברי רש"י הק' בפרשתן

היתכן שיש טעות סופר ברש"י?

האם התחלף למדפיסים בין כ"א [כיבוד אב] ובין פ"א [פרה אדומה]?

וגם: מיהו 'רבי אליעזר הקליר'?

"שהיו לפני רש"י מדרשות שנאבדו מאתנו, וגירסאות בש"ס ומדרשות אשר אינם לפנינו'"

כל מפרשי רש"י התחבטו קשות בדברי רש"י על הכתוב בפרשת השבוע (טו, כג-כה) וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וגו' שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וז"ל רש"י: 'במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, שבת ופרה אדומה ודינין'.

תמהים המפרשים, מה המקור לדברי רש"י שבמרה הצטוו על מצות פרה אדומה, הרי במכילתא הזכירו מצות אחרות (שבת, כיבוד אב, עריות, ודיני קנסות וחבלות),  ובגמרא (סנהדרין נו, ב) הזכירו שבע מצוות בני נח, דינין, שבת, וכבוד אב ואם. ולא נזכר שם כלל פרה אדומה!

סברת הלב

כך גם טוען ותמה המהר"ל בגור אריה בתקיפות וחריפות: 'דבריו תמוהים, שהיה לו לפרש הכתוב כמו שפרשו חכמים, ולא לעשות פירוש מסברת הלב, שכאשר אדם יתבונן במחלוקת החכמים במכילתא, או במה שנזכר בגמרא, יש טעם נפלא ועמוק מאד למה בחרו באלו, והכל בחכמה ובהשכל, ואין להאריך במקום הזה בפירוש המכילתא, ורש"י נטה מדברי חכמים ז"ל והוסיף עליהם – וגרע הרבה'.

טעות המעתיק

תירוצים וביאורים רבים נאמרו ונכתבו ליישוב דברי רש"י. אך בעל 'תורה תמימה' מציע רעיון מבריק, וכותב: 'ולדעתי נראה ברור שטעות סופר קל נפל בדבריו, שהיה כתוב שבת ודינין וכ"א [-ראשי תיבות 'וכבוד אב'] וכמו בגמרא ומכילתא, ובטעות נשתרבב הכ' לפ', ואיזה מעתיק הוסיף טעות על טעות, ופירש מפורש הר"ת 'ופרה אדומה', ולפלא הוא כי גם רמב"ן בנמוקיו כאן הביא בשם רש"י ככתוב לפנינו', עכ"ל.

גם בספרו 'מקור ברוך' (ח"ג, פרק כ"ז, כוכבים נוצצים) הוא חוזר שוב על השערה זו, וקובע בהחלטיות: 'נעלה מעל כל ספק קל, כי נשתרבבה כאן טעות בדברי רש"י על פי ראשי תיבות, שהיה כתוב וכ"א, שפתרונו בראשי תיבות 'וכיבוד אב', ולאחד המעתיקים מאיזו סיבה או משאט נפש נדמה אות הכ' לאות פ', כזה: ופ"א, ודן בזה הוא, או מעתיק שאחריו כי זה ראשי תיבות 'ופרה אדומה'.

ככל שהתירוץ נשמע מבריק וגאוני, באו המחברים אחריו ודחו אותו בשתי ידיים. הטענה המוכחת ביותר כנגד השערה זו, כותב הגרמ"מ כשר זצ"ל בחיבורו 'תורה שלמה', שנעלם מעיני בעל 'תורה תמימה' מה שכתב רש"י בפרשת משפטים (כד, ג) וז"ל שם: 'ואת כל המשפטים – שבע מצות שנצטוו בני נח. ושבת וכבוד אב ואם ופרה אדומה ודינין שניתנו להם במרה', ושם אי אפשר לומר שמדובר בטעות המעתיק, שהחליף בין כיבוד אב לפרה אדומה, שהרי רש"י הזכיר שם גם כיבוד אב וגם פרה אדומה.

נוסחת הראשונים

הפרכה נוספת להשערתו של בעל 'תורה תמימה', ניתן ללמוד מתוך מה שהוא עצמו הזכיר שהרמב"ן גם העתיק את דברי רש"י כמו שהם לפנינו בגירסת 'פרה אדומה', ולא עלה על דעת הרמב"ן לומר שמדובר בטעות המעתיק, ומה גם שהרמב"ן חי רק כמאה וחמישים או מאתיים שנה לאחר רש"י, וקשה לומר שכבר בימיו השתרשה טעות כפולה זו, להחליף בין כ"א לפ"א, ושוב לפתוח את ראשי התיבות בצורה לא נכונה. 

כך אנו מוצאים בעוד כמה מספרי הראשונים, אשר חיו בערך כמאה וחמישים שנה לאחר רש"י, שמזכירים כולם הנוסח 'פרה אדומה', וקשה לומר שלכולם הזדמן כתב יד עם העתקה מוטעית. אדרבה, היה פשוט לראשונים אלו שזו הנוסחה הנכונה ברש"י. כך הובא באור זרוע (ח"ב, הל' ערב שבת סי' א), ובפירוש רבינו חיים פלטיאל על התורה (כאן), ובפירוש הריב"א כאן. 

מדרש הנעלם

אם אכן נדחו דברי בעל 'תורה תמימה', חוזרת תמיהת המפרשים מהיכן המקור לדברי רש"י שבמרה הצטוו על פרה אדומה, דבר שלא נזכר במכילתא ובגמרא?

התירוץ המקובל, הוא מה שכותב ה'לבוש' וז"ל: 'שוודאי מצא רש"י בזה מדרש המקובל, והוא נעלם ממנו [-מאתנו]'. כך כותב ב'משכיל לדוד': 'רש"י ז"ל הוציא כאן מאיזה מדרש שנעלם ממנו'.

כך כותב גם בספר 'יוסף הלל': 'וידוע הוא שהיה לפני רש"י מדרשות שנאבדו מאתנו, וגירסאות בש"ס ומדרשות אשר אינם לפנינו'.

בפייט הקליר

הוכחה נפלאה לכך, כותב שם בספר 'יוסף הלל', מהפיוט יוצר לפרשת פרה, אשר חיברו רבי אליעזר הקליר, שבוודאי היה הרבה לפני רש"י [ונחלקו אם הוא התנא רבי אלעזר בן ערך, או התנא רבי אלעזר בן רבי שמעון, או התנא רבי אלעזר בן הורקנוס או רבי אלעזר בן יעקב], ששם כבר כתוב לגבי פרה אדומה: 'חקה ממרה גזר', כך שיתכן שהמקור של רש"י הוא מפיוטו של הקליר, או שמא שרש"י לקח זאת מאותו מדרש שהיה לפני הקליר.

כך או כך, העובדה שכבר בפיוט הקליר נזכר שבמרה הצטוו על פרה אדומה, היא דחייה מוחצת נוספת להשערתו של התורה תמימה, שאין מדובר בסתם טעות המעתיקים, אלא זו הנוסחה האמיתית והנכונה!