זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים (ויקרא ז, לז)
פגש פעם הגה"ק רבי מאיר אריק זצ"ל את הגה"ק בעל אמרי אמת מגור זי"ע, והוא שאל את הרבי: הנה אמרו בגמרא (יומא עא, א) שהרוצה לנסך יין על גבי המזבח, ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין. וקשה, למה לא אמרו חז"ל עצה אחרת – שיעסוק בתורת נסכים, ויחשב לו כאלו הקריב נסכים, כמו שדרשו מהפסוק 'זאת התורה לעולה למנחה וגו', שהעוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכו'.
למשמע השאלה, השיב לו האמרי אמת מיד תשובה קצרה: 'הרי לא כתוב!'
למשמע התשובה התרגש רבי מאיר אריק עד מאד, וכאשר יצא הוא אמר לתלמיד שליווה אותו: 'פלאי פלאים! כבר שאלתי שאלה זו להרבה תלמידי חכמים, והם ניסו לתרץ באופנים שונים שלא התקבלו על לבי, עד שהרבי מגור השיבני תשובה כל כך פשוטה ונכונה – 'הרי לא כתוב!', כלומר, בפסוק זה, אשר ממנו למדו חז"ל שכל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, מוזכר רק 'לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים', אבל נסכים לא מוזכרים כאן! לכן בנסכים אין עצה לקיימם על ידי לימוד תורת נסכים, ואין עצה אחרת אלא למלא גרונם של תלמידי חכמים יין!