הבת של שרה או של הגר? או שמא היא היתה התאומה של יצחק? והאם שֵׁם בן נח היה חתנו של אברהם אבינו?
"במדרש תימני עתיק מובא חידוש פלא: בת היתה לו לאברהם ובכל שמה, והשיא אותה לשם בן נח, ומהם נולד אבנר בן נר"
בשורות הבאות נבקש לחקור אחרי דמות ייחודית ואפופת מסתורין, אשר רב הנסתר על הנגלה בתולדות חייה, הלא היא: בתו של אברהם אבינו.
ויקרא שמה: 'בכל'
אמנם אין זה דבר מוסכם שאכן היתה לו לאברהם בת, שכן על הכתוב בפרשתנו (כד, א) וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל, נחלקו בגמרא (בבא בתרא טז, ב; קמא, א) מה הכוונה 'בכל'? רבי מאיר אומר, שלא היתה לו בת; רבי יהודה אומר, שהיתה לו בת; אחרים אומרים, בת היתה לו לאברהם ו'בכל' שמה.
לדעת רבי מאיר, אכן היתה לאברהם אבינו בת, ולדעת 'אחרים' אף התגלה לנו מה היה שמה הפרטי: 'בכל'.
בת הגר?
התוספות במסכת בבא בתרא (דף קמ"א, א, ד"ה בת) מעלים שאלה מופלאה: אם אכן היתה לאברהם בת, מדוע לא השיא אברהם אותה ליצחק, לפי השיטה (סנהדרין נח, ב) שבן נח מותר באחותו. התוספות מציעים שני תירוצים: א. אולי היא היתה קטנה, ולכן לא רצה אברהם להשיא אותה ליצחק. ב. היא לא היתה בתה של שרה, אלא של הגר, ולכן לא רצה להשיא אותה ליצחק.
קטנה ונמוכה
מדברי התוספות נמצא, שלפי התירוץ הראשון היתה 'בכל' בתה של שרה אמנו, אלא שכאן עולה התמיהה: מה תירצו התוספות בתירוץ הראשון ש'בכל' היתה קטנה, דהיינו שרבקה היתה גדולה יותר מ'בכל', ולכן העדיף אברהם את רבקה הגדולה על פני בכל הקטנה. אך זה לא יתכן, שהרי מבואר ברש"י (כב, כ) שרבקה נולדה כאשר חזר אברהם מהעקידה, והרי שרה נפטרה באותו העת (רש"י כג, ב), כך שאם 'בכל' היתה בת שרה, בהכרח היא נולדה לפני העקידה, וממילא לא יתכן שרבקה היתה גדולה יותר מבכל!
תירוצים שונים נאמרו על קושיא זו (ראה כל המלוקט בקובץ 'נזר התורה', תמוז תשע"ב, עמוד שכד). אך נציין כאן מהלך אחד, אותו מחדש בעל 'עץ יוסף' בפירושו על 'עין יעקב', שאמנם גם 'רבקה' וגם 'בכל' היו קטנות בשנים, אבל ש'בכל' גם היתה נמוכה וקטנה בגוף, בשונה מרבקה שהיתה גבוהה וגדולה בגוף, לפיכך העדיף אברהם את רבקה על פני 'בכל'.
התאומה של יצחק
חידוש פלא, מחדש הגה"ק רבי יהונתן אייבשיץ זי"ע בספרו תפארת יהונתן (וירא, ד"ה וימל אברהם) וז"ל: 'ואמרו חז"ל בת היתה לו לאברהם אבינו ובכל שמה, ולא נזכר בתורה לידתה, אבל נראה שהיא תאומת יצחק', עכ"ל. וכן חידש בשו"ת 'מור ואהלות' (אוהל ראשי בשמים אות יא).
אולם, הגאון רבי אברהם ליפשיץ זצ"ל בספרו 'ילקוט אברהם' (מונקאטש תרצ"א יו"ד סי' שה, אות צה) כותב שחידוש זה נסתר מדברי התוספות הנזכרים לעיל, שהרי תירצו שני תירוצים מדוע לא נשא יצחק את 'בכל' לאשה, א. שהיתה קטנה, ב. כי היתה בת הגר. ואם נאמר שהיא היתה תאומתו של יצחק, נמצא שהיתה גדולה, בת 40 שנה, כמו יצחק, והיתה בת שרה, והרי סותר את שני התירוצים.
אשת שם בן נח?
אגדה פלאית מובאת בספר 'מדרש סגולת ישראל', לרבי ישראל הכהן, מחכמי תימן לפני מאות שנים (עמוד 145): 'אמרו רז"ל בת היתה לו לאברהם ובכל שמה, והשיאה לשם בן נח, וילדה אבנר בן נר'. כיוצא בזה מובא במדרש תימני בשם 'שואל ומשיב' (עמוד 214), וכן בספר 'תורה שלמה' (בראשית כד, א אות כג).
אולם כבר העירו על כך (ראה בקובץ נזר התורה שם), כי הרבה אגדות מוזרות נטפלו במשך השנים לדמותו של שם בן נח, וחלקם ממקור לא מוסמך. גם בספר 'תורה שלמה' שם כתב שאין כוונת המדרש הזה כפשוטו, אלא בדרך רמז.
'לבן' חתן 'בכל'?
מול האגדה ששם בן נח התחתן עם 'בכל', אנו מוצאים חידוש מעניין, שמחדש בספר 'משך חכמה' בפרשתנו (כ, כט), שכאשר ראה לבן הארמי את אליעזר, חשב לבן שאליעזר בא לקח אותו (את לבן), כחתן ל'בכל' בתו של אברהם, ולכן רץ לקראתו…
מתי מתה 'בכל'?
ידיעה מחודשת כותב בספר 'שיר מעון' להגאון רבי שמעון סופר זצ"ל, ש'בכל' מתה בחיי אברהם ושרה, אלא שכל זמן ששרה לא מתה לא הרגיש אברהם כל כך בחסרונה, אבל אחרי שמתה שרה ונשאר אברהם לבדו, אזי בכה גם על מיתת בתו 'בכל', וזה הרמז בכתוב (כג, ב) ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכתה, שהאות כ' של 'ולבכתה' היא אות זעירא, כי אם תחסר ותסיר הכ"ף מן 'ולבכתה' אזי נשאר 'ולבתה', ומרמז שבא אברהם לספוד לשרה וגם לבתה. [אולם יצויין שבספר מנחה בלולה (וירונה שנת שנ"ד) כתב ש'בכל' מתה באותו היום בו מתה שרה, ולכן בכה אברהם על שניהן יחד.