בשונה מכל פרשיות התורה, אשר קוראים אותם ביום שבת קודש, הרי פרשת וזאת הברכה נקראת ביום טוב של שמחת תורה, והפוסקים דנים בשאלה, מאימתי ועד מתי מותר ואפשר, לכתחילה ובדיעבד, לקיים את מצות שנים מקרא ואחד תרגום, לפרשה זו.
לכתחילה: בהושענא רבא!
המגן-אברהם (סי' רפ"ה, סק"י) כותב בשם כתבי האר"י, ש'בערב שמחת תורה יקרא וזאת הברכה'. הכוונה היא כמובן ליום הושענא רבא, שעל פי קבלה לכתחילה יש ללמוד את פרשת וזאת הברכה שנים מקרא ואחד תרגום דווקא ביום זה. כך גם פוסק המשנה ברורה (סיק רפ"ה סקי"ח) שיש לנהוג למעשה להעביר הפרשה ביום הושענא רבא.
[אולם במקום אחר (סימן תרסט, סק"ד) כותב המשנה ברורה: 'כתבו הפוסקים שבליל שמחת תורה יקרא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, שעתה הוא זמנה'. ולכאורה הכוונה בדיעבד אם לא קרא בהושענא רבא, וצ"ע].
בדיעבד: גם בשמחת תורה
עם זאת, המשנה ברורה (סי' רפ"ה שם) מביא בשם השערי תשובה, שכתבו המקובלים, שאם לא קרא ביום הושענא רבא וקרא ביום שמיני עצרת, לא הפסיד. והאחרונים מוסיפים (תורת שבת סק"ז, רוח חיים סק"ד הו"ד בכף החיים) שעד יום שמחת תורה, עד שעה שקוראים בראשית, אפשר להעביר הסדרה של וזאת הברכה.
האם אפשר להקדים?
נחלקו אחרוני זמנינו האם אפשר להקדים לימוד שנים-מקרא של פרשת וזאת הברכה, כבר ממוצאי שבת שובה, כאשר סיימו לקרוא פרשת האזינו. יש מי שכתב (בירור הלכה להגר"ב זילבר זצ"ל, הובא בפסקי תשובות סי' רפ"ה), שאפשר להקדים כבר בתחילת השבוע, ואף מיום ראשון שאחרי שבת שובה – שבת האזינו.
אך יש החולק וסובר (שו"ת קנה בושם, א, טו) שכיון שזמן קריאתו בציבור הוא ביום טוב, אי אפשר לקרות שמו"ת מיום ראשון, רק בהושענא רבא בלבד, ואין זה דומה לשאר פרשיות השנה שזמן קריאתם בציבור בשבת, ומיום ראשון ואילך קשור לשבת.