עד מתי צריך החתן לצום ביום החופה?

על הפסוק בפרשת השבוע (בראשית לו, ג) ואת בשמת בת ישמעאל, כותב רש"י: 'ולהלן קורא לה מחלת, מצינו באגדת-מדרש-ספר-שמואל, שלשה מוחלים להם עוונותיהם וכו' והנושא אשה, ולמד הטעם מכאן, לכך נקראת מחלת, ע"כ.

מחילת העוונות ביום החופה, היא אחד הטעמים מדוע החתן והכלה מתענים ביום חופתם.

אכילה אחרי החופה

בדרך כלל, בכל תענית יש לצום עד הערב בצאת הכוכבים, אולם הפוסקים נחלקו במקרה והחופה מתקיימת מבעוד יום, האם התענית של החתן והכלה צריכה להיות עד הערב, או רק עד אחרי החופה, ויכולים לאכול אחרי החופה טרם צאת הכוכבים.

יש מהם שכתבו שלפי הטעם של מחילת עוונות צריכים לצום עד הערב (בית שמואל שם אבהע"ז סא, סק"ו ועוד), ויש שכתבו שאחרי החופה מותרים לאכול, כי זה כמו מוצאי יום כיפור (נחלת שבעה; עזר מקודש, ועוד).

יעשה תנאי

הכרעת המשנה ברורה (סי' תקסב, יב) שלכתחילה יתנה החתן לפני הצום שלא יצום עד הערב, ובדיעבד גם אם לא התנה אינו צריך לצום עד הערב, וגם הכוס בחופה מותר לו לשתות. 

לפני החופה

קיימת גם מחלוקת הפוכה: במקרה והחופה מתקיימת בלילה לאחר צאת הכוכבים, יש מתירים לאכול לפני החופה (חכמת אדם כלל קכד), ויש שכתבו שלא יאכלו, לחשוש לטעם הנוסף לתענית ביום החופה, כדי שלא ישתכרו באכילה ואז לא תהיה דעתם מיושבת בחופה, ולכן צריכים לצום עד החופה (סידור יעב"ץ ועוד).

ויש שהקילו בטעימה קלה, אך לא ימלאו כרסם ולא ישתו משקה המשכר (ארחות רבנו- קהילת יעקב, ועוד, ראה פסקי תשובות תקס"ב הערה 48).

הלכה למעשה:

חופה מתקיימת מבעוד יום, לכתחילה יעשו החתן והכלה תנאי לפני הצום שלא יצומו עד הערב, ובדיעבד גם אם לא התנו יכולים לשתות הכוס בחופה ולאכול לפני הערב. ואילו בחופה המתקיימת בערב, נחלקו הפוסקים אם יכולים לאכול בערב לפני החופה.