נאמר בפרשת השבוע (ל, יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ, ורש"י מפרש: 'כי קרוב אליך – התורה ניתנה לכם בכתב ובעל פה'.
דברי רש"י צריכים ביאור, כי היכן רמוז במילים 'קרוב אליך' שהתורה ניתנה בשתי תורות, תורה שבכתב ותורה שבעל פה?
ביאור נאה ויאה כותב הגאון הגדול רבי נתן גשטטנר זי"ע בספרו 'להורות נתן', על פי דברי חז"ל (גיטין ס, ב) 'דברים שבכתב – אי אתה רשאי לאמרן בעל פה'. ובטעם הדבר ביאר הריטב"א, משום שכאשר כותבים את אותיות התורה, גנוזים בהם כמה הלכות, בקוצין ותגין וכדו', ואם יאמרן בעל פה יפסיד ולא ידע את כל הסודות הגנוזים באותיות, ועוד טעם, כי אותיות מחכימות, ועל ידי ראיית כתב התורה מבינים יותר.
מצד שני, אמרו שם בגמרא 'דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרן בכתב', והטעם לכך כתב הרמב"ם ב'מורה נבוכים' (ח"א פרק עא), כי לפעמים בלימוד מתוך הכתב יש לטעות בכוונת הכותב, מה שאין כן כשהרב המוסר את הדברים בעל פה, הוא יכול להסביר את עצמו בצורה נכונה יותר.
למדנו אם כן, שיש מעלה מיוחדת בלימוד בכתב, אך יש גם מעלה מיוחדת בלימוד בעל פה, כך שאם הרב רוצה להסביר לתלמיד את התורה עד שהוא יבין היטב, ותהיה קרובה ומתיישבת על לבו, עליו לשלב את שתי התורות, ללמד לתלמיד גם בכתב וגם בעל פה.
זו כוונת רש"י, כי קרוב אליך הדבר מאד – התורה קרובה להבין היטב, שהרי היא ניתנה בכתב ובעל פה, כאשר לכל אחת מהתורות יש מעלה מיוחדת, ובשילוב שתי המעלות, תוכל בוודאי להבין את התורה!