בתחילת פרשת השבוע נאמר הברכה (ויקרא כו, ד) 'ונתתי גשמיכם בעתם'. הפוסקים במאה השנים האחרונות דנו בשאלה הנוגעת ליהודים הגרים במדינות הנמצאות בחצי כדור הארץ הדרומי ומעבר לקו־המשווה, כגון מדינות דרום אמריקה, דרום אפריקה, אוסטרליה ועוד מדינות ואיי הים. אשר שם ימי החורף הם הפוכים מאשר שלנו, כשמפסח עד סוכות שאצלנו הוא קיץ – אצלם הוא חורף. אולם עיקר הגשמים יורדים דווקא בימות הקיץ שלהם (שהם ימות החורף שלנו), אך גם בימות החורף שלהם (שהם ימות הקיץ שלנו) יורדים שם גשמים.
בקשת גשמים בחורף שלהם שהוא הקיץ שלנו
אמנם לגבי בקשת גשמים בימות הקיץ שלנו – שהם ימות החורף שלהם, נקטו הפוסקים שבוודאי אסור להם לבקש גשמים, אף שהם צריכים אז לגשמים, כי הלכה פסוקה היא (שו"ע או"ח סי' קיז) שאין לשאול גשמים בימות הקיץ, ואפילו מדינה הצריכה גשם בקיץ אין לבקש שם על גשם בברכת ברך עלינו אלא בברכת שומע תפילה.
האם מותר להם לבקש גשם בחורף שלנו?
אלא השאלה היתה לגבי ימות החורף שלנו, שהם ימות הקיץ שלהם, האם מותר להם אז לבקש על הגשמים, כי מצד הטבע והמציאות, הגשמים הללו שיורדים שם בימות החורף שלנו, שהם ימות הקיץ שלהם, הם מזיקים את הנטיעות והשדות, וגם גורמים למחלות קשות, ונמצא שהם מבקשים על דבר לבטלה.
מנהגי הספרדים לאשכנזים
בשאלה זו לא דנו בספרים הקודמים, כי כמעט לא היה ישוב יהודי במדינות אלו, אולם בדורות האחרונים עם התרחבות היישוב היהודי במדינות אלו הפכה שאלה זו לנוגעת למעשה.
בהגהות אשל אברהם (אופנהיים) הנדפס על הגליון בשלחן ערוך (סימן קיז סעיף ב), מביא בשם שו"ת תורת חיים (חלק ג' סימן ג') שמחג הסוכות ואילך באשר הגשמים רע להם, ודאי שאין להזכיר ולא לשאול גשם כלל.
כך גם התקבל המנהג אצל רוב קהילות הספרדים במדינות אלו, וזאת עפ"י הכרעתו של הגאון רבי שאול דוד סתהון זצ"ל, רבה של בואנוס-איירס בארגנטינה לפני יותר ממאה שנה, בספרו שו"ת דבר שאול (סי' ג'), והסכימו עמו רשימה גדולה של גדולי רבני הספרדים שבאותו הזמן.
כך שלמעשה נמצא שכל ימות השנה, בין בקיץ ובין בחורף, הם אין שואלים ותן טל ומטר בברכת השנים. בחורף שלנו – כי הגשמים קללה להם, ובקיץ שלנו – כי נפסק בשו"ע שאין לבקש על גשם בקיץ שלנו אפילו במדינות הצריכות אז לגשמים.
לעומת זאת, בהרבה מקהילות האשכנזים נהגו, לבקש ולהזכיר גשמים בימות החורף שלנו (שהם הקיץ שלהם), וזאת על פי הכרעתו ובירורו של הגאון רבי אברהם עבר הירשוביץ זצ"ל, רבה של אוסטרליה, בספרו שו"ת בית אברהם (מעמוד ל"ד ואילך), אשר הוא שלח שאלה זו אל הגאון רבי יצחק אלחנן מקאוונע והגאון רבי שמואל סלנט, ובשאלתו מסר להם שבאמת גשמי החורף (שלנו) שהם ימות הקיץ (שלהם) אינם מזיקים ואין בהם קללה, אף שאין בהם תועלת, ולכן הסכימו שיזכירו וישאלו כפי הזמנים שקבעו חז"ל, אף על פי שאין זקוקים לגשמים בימות הקיץ שלהם, שהוא ימי החורף שלנו, ובימות החורף שלהם ישאלו על הגשמים בשומע תפילה.
מותר לבקש שם על גשם אף הם מזיקים
יש מהאחרונים (לקט הקמח החדש סי' קי"ז סק"ב שו"ת דבר יהושע, , ח"ב סי' י"ד באריכות רבה) שהוסיפו עוד לבאר, שאפילו אם נאמר שהגשמים בחורף שלנו שהם הקיץ שלהם מזיקים להם, עם כל זאת הם יזכירו וישאלו על הגשמים אז, שהוא זמן חורף שלנו, על פי שיטת הריטב"א (תענית י' א) שכל שאר המדינות וארצות נגררים אחר רוב ישוב העולם.
דעת השבט הלוי: בחורף שלנו לא יבקשו כלל
מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי (חלק א סימן כא, וחלק ג סימן צא) כותב שבקיץ שלנו, שהוא החורף שלהם, אינו סומך למעשה על מסקנתו לשאול שם בברכת השנים, אבל בחורף שלנו שהוא הקיץ שלהם לא ישאלו לא בברכת השנים ולא בשומע תפילה. וראה שו"ת מנחת יצחק (חלק ו סימן קעא).
שכלול והתפתחות
ברם, בספר פסקי תשובות (סימן קיד) הביא בשם האחרונים שכל הנידון היה שייך לפני עשרות שנים כשעוד היה ויכוח במציאות האם גשמי הקיץ שלהם מזיקים או לא, אבל בימינו, עם התפתחות הטכנולוגיה, למדו ברוב מדינות אלו לנצל היטב את גשמי הקיץ שלהם לזריעה ולנטיעה, ויש בגשמים אלו ברכה מרובה לגידולי השדות, וגם אין בהם נזק של שיטפונות ומחלות, ואדרבה, כל כך השכילו לנצל ימים גשומים אלו עד שבמקרה של עצירת גשמים בימי קיץ שלהם (שהוא חורף שלנו) יש בזה משום נזק לחי ולצומח, ולעומת זאת גשמי החורף [שלהם שהם הקיץ שלנו] פחותים אצלם במעלתם על גשמי הקיץ שלהם.
לכן הסכימו פוסקי זמננו שלכל הדעות יש להם לנהוג לעניין הזכרת "מוריד הגשם" ושאלת "ותן טל ומטר לברכה" כפי זמני תקנת חז"ל בין סוכות לפסח.