ארבע אמהות או שש אמהות?

בלהה וזלפה נחשבות בין האמהות? והאם הן קבורות במצרים או בטבריה?

"בכסאו של שלמה המלך היו שש מדרגות כנגד שש האמהות, ועל מקלו של  משה רבינו היו חקוקות שמות שש האמהות"

בפרשתנו אנו לומדים, שרחל מסרה ליעקב לאשה את שפחתה – בלהה, וממנה נולדו הבנים דן ונפתלי, ולאה מסרה ליעקב את שפחתה – זלפה, וממנה נולדו הבנים גד ואשר. רש"י כותב (לא, נ) שבלהה וזלפה גם היו בנותיו של לבן מפילגש.

אלא לארבע

הוי אומר, שמתוך שנים עשר שבטי ישראל, הרי ארבעה שבטים יצאו מבלהה וזלפה. למרות זאת, אומרת הגמרא (ברכות טז, ב) 'אין קורין אמהות אלא לארבע', ופירש רש"י: 'לארבעה – שרה, רבקה, רחל ולאה'. כלומר, אסור לקרוא לבלהה וזלפה בשם 'אמהות'. 

שש אמהות

אמנם יש לציין שבכמה מקורות אנו מוצאים שיש 'שש אמהות', ובלהה וזלפה נכללות בכלל האמהות. כך מובא במדרש רבה פרשת נשא (יב, יז) על הכתוב (במדבר ז, ג) ויביאו את קרבנם לפני ה' שש עגלות צב וגו', 'שש כנגד אמהות, אלו הן שרה ורבקה רחל ולאה בלהה זלפה'.

גם במדרש אסתר רבה (א, יב) מובא שבכסאו של שלמה המלך היו שש מדרגות 'כנגד שש אמהות, שרה רבקה רחל ולאה בלהה זלפה'.

וראה גם במדרש ויקרא רבה (כא, יא) שביום הכיפורים התכפר לישראל בזכות האמהות, כרמוז בכתוב 'בד בבד', וביאר במתנות כהונה שתיבת 'בד' בגימטריא ששה, כנגד ששה אמהות (ועיי"ש ברד"ל שהקשה מהגמ' שאין קורין אמהות אלא לארבע).

המטה של משה

זאת ועוד מובא דבר חידוש בתרגום יונתן בפרשת בשלח (שמות יד, כא) שעל המטה של משה רבינו היו חקוקים שלשה אבות ושש אמהות.

ששה אהלים

עוד אנו מוצאים ב'תוספות השלם' על התורה, על הכתוב בפרשת השבוע (בראשית לא, לג-לד) וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת וְלֹא מָצָא וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל וגו' וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כָּל הָאֹהֶל וְלֹא מָצָא, שיש כאן בכתוב שש אהלים 'כנגד שש אמהות', והנשים נקראות אהל כאמור (שופטים ה, כד) מנשים באהל תבורך.

בתפילה ובהספד

על פניו נראה שכל המקורות הללו עומדים בסתירה לדברי הגמרא שאין קורין אמהות אלא לארבע.

ברם, בפשטות יש ליישב על פי מה שכתב הריטב"א (יבמות מו, א) שמה שאמרו 'אין קורין אמהות אלא לארבע', הכוונה רק בתפילה, שאין אומרים מרים אמנו או יוכבד אמנו וכדו', אבל שלא בשעת התפילה מותר לקרוא גם לשאר נשים בשם 'אמהות', עיי"ש, ולדבריו מיושב בפשטות כל המדרשים הללו שהזכירו שש אמהות, כי שלא בשעת התפילה מותר לקרוא לבלהה וזלפה בשם אמהות.

כיוצא בזה מובא ב'אור זרוע' (הל' תפילה סי' קו בשם רבינו חננאל) שני פירושים במה שאמרו 'אין קורין אמהות אלא לארבע', פירוש אחד שהכוונה בתפילה שאין מתפללים להקב"ה זכור לנו זכות אמהות אלא לארבעה, ופירוש נוסף, שאין משבחים אשה בהספד לומד שהיא מצאצאי יוכבד או מרים וכדו', אלא שהן שהן בנות שרה ורבקה רחל ולאה, עיי"ש.

 דעת הרשב"א

אולם, הרשב"א שם במסכת ברכות חולק על מהלכים אלו, והוא כותב: 'הפירוש הנכון, כמו שפירש רב האי גאון ז"ל, דלכבוד בעלמא קאמר, ולומר שאין חשובין להקרא אבות לכל ישראל, ואמהות לכל ישראל, אלא שלשה אבות וארבע אמהות', עכ"ל. ולדבריו קשה מכל המדרשים הללו שקראו גם לבלהה וזלפה אמהות לכל ישראל, וצ"ע.

אינן חשובות

ובעיקר הטעם שבלהה וזלפה אינן נחשבות אמהות, אף שבפועל יצאו מהן ארבע שבטים, ביאר מרן הגר"ח קנייבסקי זי"ע (מובא בספר אהל יוסף, ברכות שם) בטעם הדבר, יען כי בלהה וזלפה בטלות לגבירותיהן רחל  ולאה, ואף שמבואר בתרגום יונתן בפרשתנו (פרק ל' פסוק ד' ופסוק ט') שרחל ולאה שחררו את בלהה וזלפה שלא תהיינה שפחות, בכל זאת התורה קראתן בשם שפחות, כי אינן חשובות כמו רחל לאה.

במערת המכפלה?

בתחילת פרשת חיי שרה כותב רש"י שחברון נקראת 'קרית ארבע' על שם ארבע זוגות שנקברו שם, אדם-וחוה, אברהם-ושרה, יצחק-ורבקה, יעקב ולאה. מבואר ברש"י שבלהה וזלפה לא נקברו במערת המכפלה. אך פלא לציין מה שכותב רבינו חיים ויטאל בספרו עץ הדעת טוב (סוף פרשת עקב) שגם בלהה וזלפה נקברו במערת המכפלה (ופלא מה שכתב שם שגם רחל נקברה במערת המכפלה, וצע"ג שבפשטות הוא נגד מקרא מפורש, ואולי הכוונה על חלק מנשמת רחל).

במצרים או בטבריה?

יצויין עוד מה שכתב רש"י בפרשת וישב (לז, י) שבלהה ירדה עם יעקב למצרים, וכן כתב הרמב"ן בספרו אמונה ובטחון (פרק כו) שכאשר ירד יעקב מצרימה ירדו עמו בלהה וזלפה. מנגד, יש בטבריה מקום אשר יש המצביעים עליו כמקום קבורתן של בלהה וזלפה, ויתכן שעלו ממצרים וחזרו לארץ, או שהעלו את עצמותיהן לקבורה בארץ.