באיזה גובה יש לקבוע את המזוזה?

בפרשת השבוע לומדים אנו את המצוה (דברים יא, כ) וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. קיימת מחלוקת נרחבת בספרי הפוסקים באיזה גובה יש לקבוע את המזוזה בפתחי הבית והשערים.

שליש העליון

בגמרא נאמר (מנחות לג, א-ב) 'מצוה להניחה בתחילת שליש העליון', בשלחן ערוך נפסק (יו"ד רפט, ב) שלכתחילה יש לקבוע בדיוק במקום בו מתחיל השליש העליון של גובה הפתח, ובדיעבד כשר אם עבר וקבעו בכל השטח של השליש העליון, והעיקר שלא יניח למטה משליש העליון. לעומת זאת, הש"ך (נקודות הכסף שם) והגר"א (סק"ז) כתבו שלכתחילה אפשר לקבעה בכל גובה העליון מתחילת השליש העליון ולמעלה.

בשער גבוה: גובה הכתף

מנגד, דעת הירושלמי (מגילה פ"ד הי"ב) שבשער גבוה אין קובעים בתחילת שליש העליון, אלא כנגד גובה כתפו של האדם, כדי שיוכל לראות את המזוזה בכניסתו לבית. כך גם נקטו להלכה הרבה אחרונים (לבוש, ב"ח, ש"ך, ט"ז, חיי אדם, ועוד רבים) שבשער גבוה יש לקבוע כנגד גובה הכתף.

אמנם נאמרו כמה שיטות מה ההגדרה של 'שער גבוה', האם רק בשער גבוה מאוד, האם עשרים אמות, או שבע אמות, או אפילו גבוה קצת. 

כך גם נחלקו הפוסקים באיזה כתף מודדים את השיעור של גובה הכתף, שהרי כל אדם הוא בגובה אחר. האם מודדים לפי הכתף של האיש הקובע, או של בעל הבית, או של אדם בינוני?. הרבה אחרונים נקטו שיש לקבוע את המזוזה לפי גובה הכתף של אדם בינוני, שהוא בערך בגובה 1.40 מטר, או 1.45 מטר. 

חילוקי מנהגים

למעשה נחלקו בכך המנהגים, רוב הפוסקים נקטו שבשער גבוה יש לקבוע כנגד גובה הכתף, אך יש הנוהגים כדעת השלחן-ערוך, לקבוע תמיד, גם בשער גבוה מאד, רק בתחילת שליש העליון, וכן נהגו גאוני בית בריסק, וכן פסק בשו"ת יביע אומר (ח"ב יורה דעה כא).