בפרשת השבוע, נאמר (דברים לא, ט) וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. בימינו, יודע כל אחד, שאת ספרי התורה כותבים בכתב אשורית. אך להלן נגלה שיש שיטות הסוברות שלא בכל הדורות כתבו בכתב זה, ובמשך מאות שנים (!) כתב ספרי התורה בכתב אחר לחלוטין אשר בימינו אין כמעט יהודים היודעים לקרוא כתב זה.
כתב עברי
במסכת סנהדרין (כא, ב) מובאת שיטת מר-זוטרא ומר-עוקבא, שבתחילה ניתנה תורה לישראל ב"כתב עברי" [-הוא הכתב של בני עבר הנהר, הנקרא גם 'כתב ליבונאה'] ובלשון הקודש; חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב-אשורית ובלשון-ארמי; ביררו להן לישראל כתב-אשורית ולשון-הקודש [דהיינו שאחר כך ביררו ישראל לעצמם לכתוב התורה בכתב אשורית ובלשון הקודש], והניחו להדיוטות כתב עברית ולשון ארמי.
הכותים – השומרונים
מי הם ההדיוטות הכותבים ספרי תורה בכתב עברי? הגמרא אומרת שם שהכוונה על הכותים. ואכן, גם בימינו אצל ה'שומרונים' הגרים בארץ ישראל בשומרון, צאצאי הכותים, הכופרים בתורה שבעל פה, יש ספרי תורה הכתובים בכתב עברי. [ואגב, כתב זה מופיע גם על מטבעות עתיקות מזמן בית שני].
אשורית, מקורו מארץ אשור?
ברם, הגמרא אומרת שם עוד בהמשך (כא, ב – כב, א): ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל, ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו, נשתנה על ידו הכתב. כלומר: עד ימי עזרא הסופר, מימי משה רבינו ועד אחרי חורבן בית ראשון, במשך שמונה מאות שנה, כתבו בכתב עברי ולא בכתב אשורית, ורק בימי עזרא שינו לכתב אשורית.
על טיבו של כתב אשורית שהחלו להשתמש בו בימי עזרא, אמרו שם בגמרא "למה נקרא שמו אשורית? – שעלה עמהם מאשור".
רק מאה שנה
עד כאן למדנו שתחילה קיבלו את התורה ב'כתב עברי', אולם בהמשך, מביאה הגמרא את שיטת רבי שבתחילה ניתנה התורה לישראל ב'כתב אשורית', וכאשר חטאו בסוף ימי בית ראשון שכחו את כתב אשורית, ואחרי שחזרו בתשובה החזירו להם. ע"כ. נמצא לפי שיטת רבי שבכל הדורות כתבו ספרי תורה בכתב אשורית, ורק בתקופה אחת, בת כמאה שנה בערך, מסוף בית ראשון עד תחילת בית שני שכחו את הכתב הזה וכתבו בכתב עברי.
לפי שיטתו של רבי שכתב אשורית הוא הכתב שבו כתבו את התורה בימי משה רבינו, אי אפשר לפרש שנקרא כתב אשורית שעלה עמהם מארץ אשור, ולכן אמרו שם: 'למה נקרא שמה אשורית – שמאושרת בכתב'.
[יצויין ששיטת רבי אלעזר המודעי, שכתב אשורית לא נשתנה מעולם, ובשום תקופה לא כתבו בכתב עברי].
המלאך בארץ אשור
במבט ראשון, שלפי שיטת מר זוטרא ומר עוקבא, שבתחילה נמסרה התורה בכתב עברי, הכוונה שגם לוחות הברית שנתן הקב"ה למשה רבינו, וכן ספר התורה שכתב משה רבינו, נכתבו בכתב עברי, כי כתב אשורית הובא מארץ אשורית בתקופה מאוחרת.
אמנם בשו"ת מהר"ם אלאשקר (סימן עד) כותב שלא יתכן שכתב אשורית מקורו בגוים מארץ אשור, שהרי הרבה סודות תלויים בכתב אשורית. אלא הכוונה על כתב שגילה המלאך במשתה נבוכדנצאר בארץ אשור, וכשעלו ישראל לארץ ישראל העלו עמהם כתב חדש זה.
בזמן משה כתבו בכתב עברי?
אמנם המפרשים תמהים על שיטה זו שמימי משה עד עזרא הסופר כתבו את ספרי התורה בכתב עברי, ורק עזרא התחיל לכתוב בכתב אשורית, שזה נסתר לכאורה ממה שאמרו בגמרא (מגילה ג, א) שהאותיות ם' וס' שבלוחות עמדו בנס, כיון שאותיות הללו חקוקים מכל צד ואותיות הלוחות היו מפולשות מצד לצד, והנה רק בכתב אשורית המ' וס' שבלוחות הם מוקפות מכל צד, אבל בכתב העברי אינו כן.
בספר העיקרים (מאמר ג פרק טז) כותב כמה מהלכים ליישב קושיא זו: (א.) רק ספרי תורה כתבו בכתב עברי, אבל הלוחות היו כתובים בכתב אשורית. (ב.) אין הכוונה על מ' וס' ממש, אלא על האותיות שבכתב-עברי שהם דומות למ' וס' של כתב אשורית, דהיינו האות ע' שבכתב עברי הוא מוקף מכל צד. (ג.) לא כל הכתב נשתנה, רק חלק מהאותיות לקחו מאשורית וחלק מעברי, והאותיות מ' וס' לא השתנו.
רק משה היה ראוי להסתכל
לעומת זאת, בשו"ת רדב"ז (ח"ג סימן תמב) קובע בהחלטיות שלא יתכן שהתורה ניתנה תחילה בכתב עברי ולא בכתב אשורית, שהרי סודות גדולים מקובלים איש מפי איש בציור האותיות ובציור השמות.
אלא, הוא סולל מהלך מחודש, הלוחות נכתבו בכתב אשורית, אבל רק משה רבינו היה ראוי להסתכל על אותיות אלו לרוב קדושתם, אולם לא ניתנה רשות למשה כשכתב את ספר התורה שיכתוב בכתב אשורי הקדוש. (והביא שכך כתב גם הריטב"א מגילה, ב, ).