בפרשת השבוע כתוב (שמות כט, ב): "וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן", ומפרש רש"י: "משוחים בשמן, אחר אפייתן מושחן כמין 'כי' יונית, שהיא עשויה כנו"ן שלנו", עכ"ל.
כך גם להלן פסוק ז' ביציקת השמן על ראש אהרן נאמר "וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ", ומפרש רש"י: "אף משיחה זו כמין כי יונית, נותן שמן על ראשו ובין ריסי עיניו ומחברן באצבעו".
אנו מוצאים פולמוס רחב אודות צורת המשיחה, כפי איזה אות יוונית היא היתה דומה, ומה היא אותה 'כי' יוונית? ומה הכוונה 'כנו"ן שלנו'?
צורת ט' או ג' או כ' או נ' או ח'?
במסכת מנחות (עד, ב) שנינו: "כיצד מושחן? כמין כי!", מפרש שם רש"י-כתב-יד: "אות יוונית ועשויה כמין טי"ת, כהפרשת גודל מאצבע", כוונתו, שהאות 'כי' היוונית דומה לאות ט' שלנו, והיא הצורה היוצאת כאשר אדם מבדיל בין האגודל לאצבע.
מאידך, התוספות (דף עה, א ד"ה כמין) כותבים: "כמין כי – צייר בקונטרס כמין 'טי"ת', ובפירושי חומש פירש 'גימל', ויש מפרשים כמין 'נון', או כמין 'כ'"", עכ"ל.
לעומת זאת, רש"י במסכת הוריות (יב, א) כותב: "כמין כף יוני, שמתחיל למשוח באצבעו בין ריסי עיניו ומושך אצבעו על הראש והולך עד שמגיע לעורף, ככף יוני כזה", ושם מודפס בגמרא ציור של אות חי"ת גדולה.
הרי לנו כמה וכמה הצעות כיצד למשוח השמן: כמין אות ט', או ח', או נ', או כ', או ג'.
אולם הצד השווה בין כל הפירושים [מלבד אות ג] שמדובר באות הסגורה בשלשה צדדים ופתוחה בצד הרביעי, ובפשטות האות כ' היוונית היא האות C הסגורה משלש צדדים ופתוחה בצד אחד. ויש שביארו שגם כאשר כתב רש"י כמין נו"ן שלנו כוונתו היתה לנו"ן הפוכה שגבו לצד שמאל, הדומה ממש לאות C
צורת אות X
ברם, שיטה אחרת אנו מוצאים לכאורה ברש"י על מסכת כריתות (דף ה' ע"ב) שם מוזכר בגמרא שמשחו כמין כי, ושם מצויר ברש"י בדפוס ווילנא האות הנקראת איקס X ומפורש מזה שהיא-היא הנקראת כ"ף יוונית.
כך גם במוסף הערוך פירש: כף יוונית – שני קווים באלכסון בוקעים אחד לאחד בתוך דהיינו כזה X.
גם תפארת ישראל על המשניות (יכין מסכת כלים פרק כ משנה ז) הבין שהצורה של 'כי' היינו X, והוסיף ביאור שאות זו נקראת בלשון יון 'כי' בכ"ף רפויה, אלא שאנחנו העברים כל אות מאותיות בג"ד-כפ"ת כשהם בראש המלה, קוראין אותה דגושה, לכן נקראנה כּי יוונית, בכ"ף דגושה.
הציור הנכון ברמב"ם
לגבי דעת הרמב"ם בשאלה זו אנו מוצאים תגלית מרתקת. בספרי הרמב"ם ברוב הדפוסים עד לדור האחרון (הלכות כלי המקדש פרק א הלכה ט) על דברי הרמב"ם שמשחו את הכהן כמין כי יוונית, הדפיסו צורת X, אולם ברמב"ם מהדורת הרב שבתי פרנקל שינו והכניסו את הציור C, וציינו שם במדור שינויי נוסחאות שציור זה מופיע ברוב כתבי יד של הרמב"ם, וכן בפירוש המשניות לרמב"ם המוגה בכתב ידו של הרמב"ם, ורק בדפוס אמשטרדם שינו לצורת X ומאז הלכו בעקבותיהם שאר הדפוסים, עד שבדורנו תוקן הדבר וחזר למקומו לציור הנכון.
ושם בסוף הרמב"ם במדור 'ילקוט שינויי נוסחאות' האריכו בזה בהרבה מקורות, והעירו על מדפיסי ש"ס ווילנא שהכניסו ברש"י במסכת כריתות את הציור X על דעת עצמם, בעוד שציור זה אינו מתאים לתוכן דברי רש"י.
ותן לחכם-לב אשר מלא רוח חכמה, ויחכם עוד.