על הפסוק בפרשת השבוע (דברים כ, יט) כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים, כותב רש"י: 'ימים – שנים. רבים – שלשה. מכאן אמרו אין צרין על עיירות של נכרים פחות משלשה ימים קודם לשבת', ע"כ.
הפלגה ביום רביעי
את הסיבה שאין להטיל מצור פחות משלשה ימים קודם לשבת, כותב הרמב"ם בהלכות שבת (ל, יג): 'כדי שתתיישב דעת אנשי המלחמה עליהן, ולא יהיו מבוהלים וטרודים בשבת'. מוסיף עוד הרמב"ם: 'ומפני זה אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת, כדי שתתישב דעתו עליו קודם השבת ולא יצטער יתר מדאי'.
המשנה ברורה (בהקדמה לסימן רמח) מביא מהפוסקים טעם נוסף לאיסור זה, משום החשש שמא במהלך ההפלגה ייאלץ לחלל שבת מחמת פיקוח נפש, ושלשה ימים קודם השבת יש להשתדל להימנע שלא לבוא למצב כזה (ועוד טעמים מביא שם).
ניתוח קודם השבת
פוסקי ההלכה למדו מכאן, שאדם העומד לפני ביצוע הליך רפואי, כגון ניתוח וכדו', ישתדל לכתחילה שלא לקבוע את יום הטיפול שלשה ימים קודם שבת, כשיש חשש ששלשה ימים לאחר הניתוח יחוש כאבים ותופעות-לוואי שיגרמו ביטול עונג שבת, או שיצטרכו לחלל שבת עבורו אחרי הניתוח (ראה שמירת שבת כהלכתה, פרק לב, פסקי תשובות רמ"ח, ד).
אופנים המותרים
אולם, מדגישים הפוסקים, אם יש חשש וסיכון בדחיית הטיפול הרפואי; או שהחולה מצטער ומתייסר כעת; או שהרופא המטפל עובד רק בימים אלו; או שיש לו רק אז תור פנוי; מותר לכתחילה לערוך ניתוח גם שלשה ימים קודם השבת.
עומס בבית חולים
בשו"ת ציץ אליעזר (יב, מג) נוקט שמעיקר הדין אין מקום להחמיר בזה, כי כל טיפול רפואי הוא מצוה להקל צער האדם, ולא נאמר האיסור במקרה כזה.
מה גם, שאם לא יערכו ניתוחים שלשה ימים בשבוע, ייווצר עומס יתר בבתי החולים בשאר הימים, מה שישליך על ביצוע ניתוחים דחופים.