נאמר בפרשת השבוע (שמות ל, טו) הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה' לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם.
נשאלת השאלה: מדוע באמת לא יתן העשיר יותר מהעני, הלא יש לו יותר כסף?! עוד יש להבין: מה הקשר בין סיום הפסוק 'לכפר על נפשותיכם' לבין חובת השוואת הנתינה בין העשיר לדל?
רעיון נפלא כותב הגה"ק רבי יהונתן אייבשיץ זי"ע בספרו מדרש יהונתן: הגמרא אומרת (ראה ב"ק קטז, ב; ב"ב ז, ב ובתוספות ד"ה לפי) שליסטים המתנפלים על קבוצת אנשים וגובים דמי כופר, כיצד הם מחלקים את הגבייה בין חברי הקבוצה? הדבר תלוי, אם כוונת הגזלנים היא רק על עסקי ממון, גובים מכל אחד לפי הרמה הכלכלית שלו, העשיר משלם יותר והעני משלם, פחות, אבל אם כוונת הגזלנים היא לרצוח נפשות, אזי הם גובים מכולם שווה בשווה, עשיר כעני.
זו כוונת הפסוק 'העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט' והסיבה לכך – משום שמטרת הנתינה היא 'לכפר על נפשותיכם', וכיון שזה ענין הנוגע להצלת נפשות, כולם נותנים שווה בשווה.
מתוק מדבש!