'דעת זקנים' החל להתחבר כבר בחיי רש"י הק' ובשנים הסמוכות לפטירתו. החיבור הוא אסופת הערות, הגהות וחידושים בדרך שקלא וטריא בדיבורי רש"י מרבותינו בעלי התוספות. כמעשיהם בתוספות על הש"ס גם ה'דעת זקנים' כולל בתוכו חידושים מבעלי תוספות רבים, בעיקר – אך לא רק – תלמידי ונכדי רש"י הק' מארצות אשכנז וצרפת. מרן ה'חתם סופר' בהסכמה למהדורת הספר שנדפסה בימיו כותב, שהחידושים הם מרבותינו בעלי התוספות: ר"ת, ר"י ותלמידיהם.
החיבור היה גנוז שנים ארוכות בתור תכריך של כתבי ידות, אך לא נדפס. הוא יצא מאלמוניותו לאור עולם ונדפס לראשונה לפני כ־330 שנה, בשנת תקמ"ג, בעיר ליוורנו שבאיטליה. המדפיס קובע בדף השער את מהות הספר: "הוא חיבור מרבותינו בעלי התוספות זי"ע על ביאור התורה, ושקלא וטריא על פירש"י כדרך שעשו על הש"ס, אשר היה עד הנה בכת"י ישן נושן".
המדפיס הראשון רבי יעקב נוניס זצוק"ל מליוורנו, שאף הוסיף על הספר חיבור ומפתחות בשם 'עפר יעקב', כתב הקדמה ארוכה שמתארת את סדר נתינת התורה מהר סיני, עבור במשנה ובגמרא, עד להופעת פירושו של רש"י הק' ומה ראו בעלי התוספות להוסיף על חיבורו:
"ועוד הוסיף [הנשר הגדול בעל הכנפיים רבנו שלמה יצחקי זיע"א] שנית ידו, והארץ האירה מכבודו והיה לנו לעיניים בביאורו העצום והנפלא על כל הארבעה ועשרים, שם כלל כל מדרשי רז״ל ופירושם על כל הפסוקים. ובדור ההוא קמו עמדו מעונות אריות המה הגיבורים אשר מעולם לבם פתוח כפתחו של אולם, עמודי התוף אשר בית ישראל נכון עליהם שרפי קודש מאירים כברקים. ונוגה להם כעצם השמים רבותינו בעלי התוספות זי"ע"א. המה היו כמורידי אור שפעת יפעת טללי חכמתם החוצה אל העין לרוות כל צמא. רבים שתו, רבים ישתו מים העליונים מן המקדש המה יוצאים לתורה ולתעודה, מפיהם לפידים יהלוכו כמעשה חידודי"ם בחריפות"א דנהר"א, ליהודים היתה אורה זו תורה ערוכה ככל ושמורה".
מדבריו אנו למדים, שאמנם משנכתב פירושו של רש"י ירד אור גדול לעולם, אך עדיין היינו צריכים לבעלי התוספות שיבואו, ידלו וישקו מהמים הטהורים לעדרים. כי כמו בפירוש רש"י על הש"ס שבעלי התוספות נושאים ונותנים בדבריו ומתוך כך מבארים את פניניו, כך גם בפירוש רש"י על התורה באים בעלי התוספות ומלטשים דבריו לתורה מפוארה.