האם בכור יוצק מים על ידי הכהנים לפני נשיאת כפיים?

בפרשת השבוע כתוב (ג, יב) ואני הנה לקחתי את הלויים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל, ומפרש רש"י: "לפי שהייתה עבודה בבכורות, וכשחטאו בעגל נפסלו, והלויים שלא עבדו ע"ז נבחרו תחתיהם".

החידוש ב'מחזור הישן' 

על פניו נראה שהבכורים נשללו לחלוטין מכל קדושה ומעלה לאחר חטא העגל, אבל הט"ז בהלכות נשיאת כפיים (סי' קכח, סק"ג) מביא דבר חידוש בשם חמיו הב"ח, שכתב 'בשם מחזור ישן בשם מהר"י מולין', שלפני נשיאת כפיים של הכהנים, אם אין שם לוי ליצוק מים על ידיהם של הכהנים, אבל יש שם בכור פטר רחם, יתן הוא מים על ידי הכהנים. חידוש זה מובא גם בשאר הפוסקים שם, וכן הביאו להלכה למעשה במשנה ברורה (סקכ"ב).

בבכור יש צד קדושה

המחצית השקל מוסיף לכך הסבר: כיון שהטעם שלוי רוחץ ידי הכהנים, שלוי הוא קדוש וכהן הוא קדוש וראוי שקדוש ירחץ לקדוש, כמובא בזוהר. וגם בכור פטר רחם "יש בו צד קדושה!".

רק בכור לאמו

ברם, המגן־אברהם שם מדייק מלשונו של הב"ח בשם מחזור ישן שכתב 'בכור פטר רחם', שרק בכור לאמו דוקא יוצק מים על ידי הכהנים, אבל בכור לאביו אין לו שום קדושה בזמן הזה.

בכור הפטור מפדיון הבן

הערה מעניינת מעיר בספר פסקי תשובות (הערה 109) שמלשון הפוסקים משמע שדין זה נאמר רק בבכור המחויב בפדיון הבן, אבל בכור שנולד בניתוח וכדו' שלא נעשה לו פדיון הבן, אינו יכול ליצוק מים לידי הכהנים.

האם נוהגים כך היום?

למעשה, הכף החיים (סק"מ) כותב שלא ראה מי שינהג כך היום שבכור יצוק מים על ידי הכהנים, ואולי סומכים על פשטות לשון הזוהר שרק לוי ממש יוצק. אך שאר אחרונים הביאו הלכה זו למעשה, וכן היה מורה הגרש"ז אויערבך זצ"ל לבכורים ליצוק מים על ידי הכהנים כשאין לוי.