בפרשת השבוע אנו לומדים על עונשם של אנשי דור הפלגה, שה' הפיץ אותם על פני הארץ, ורש"י מוסיף שהם נענשו גם בעולם הזה, וגם בעולם הבא, שאין להם חלק לעולם הבא.
חלקם נעשו קופים
הרחבת דברים על עונשם אנו מוצאים בגמרא מסכת סנהדרין (דף קט, א) "נחלקו לשלש כיתות, אחת אומרת – נעלה ונשב שם, ואחת אומרת – נעלה ונעבוד עבודה זרה, ואחת אומרת – נעלה ונעשה מלחמה. זו שאומרת נעלה ונשב שם – הפיצם ה', וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה – נעשו קופים ורוחות ושידים ולילין, וזו שאומרת נעלה ונעבוד עבודה זרה – כי שם בלל ה' שפת כל הארץ.
בנוסח אחר מובא במדרש אגדה (בראשית פרק יא, ח) וז"ל המדרש: " ויפץ ה' אותם משם וגו', ובעת שהפיצם מה שנפלו במים – נעשו רוח המים, ומה שנפלו ביער – נעשו קופים, ומה שנפלו במדבר – נעשו שדים", ע"כ.
קוף אחרי בן אדם
מעניין לציין מה שכתב בשבט מוסר (פרק מז) שזו הסיבה שהקופים מנסים להתדמות תמיד לבני אדם ולחקות אותם, כיון שמתחילה היו בני אדם לפיכך הם רוצים לשוב ולהיות כמו שהיו בתחילת הבריאה.
קוף בכרם של נח
על פניו נראה שרק בדור הפלגה נוצר בעולם המושג של 'קופים', ועד אז לא היו קופים בעולם, כך שבדור המבול, שהיה לפני דור הפלגה, לא היו קופים בעולם, וגם לא הכניס נח קוף לתיבה.
על כך הקשו המפרשים, שאנו מוצאים במדרש שעוד לפני דור הפלגה כבר היו קופים בעולם, והוא במדרש תנחומא (נח, סימן י"ג) שם מובא דבר פלא על הכתוב "ויחל נח איש האדמה": כשבא נח ליטע הכרם בא שטן ועמד לפניו, אמר לו: מה אתה נוטע? אמר לו: כרם! אמר לו: מה טיבו? [וענה נח]: פירותיו מתוקים בין לחים בין יבשים, ועושין מהן יין המשמח לבבות דכתיב ויין ישמח לבב אנוש. אמר לו שטן: בוא ונשתתף שנינו בכרם זה, אמר לו: לחיי! מה עשה שטן? הביא כבש והרגו תחת הגפן, אח"כ הביא ארי והרגו, ואח"כ הביא חזיר והרגו, ואחר כך הביא קוף והרגו תחת הכרם, והטיפו דמן באותו הכרם והשקוהו מדמיהן, רמז לו שקודם שישתה אדם מן היין – הרי הוא תם ככבש זו שאינה יודעת כלום וכרחל לפני גוזזיה נאלמה, שתה כהוגן – הרי הוא גבור כארי ואומר אין כמותו בעולם, כיון ששתה יותר מדאי – נעשה כחזיר מתלכלך וכו', נשתכר – נעשה כקוף עומד ומרקד ומשחק ומוציא לפני הכל נבלות הפה ואינו יודע מה יעשה, עכ"ל המדרש, הרי מפורש במדרש שכבר בימי נח כבר היו קופים בעולם.
גלגול נשמה בקוף
מחמת קושיא זו תירץ בעץ יוסף על המדרש (ד"ה קופין) שלעולם כבר לפני דור הפלגה היו קופים בעולם, אלא כשחטאו אנשי דור הפלגה נענשו שנתגלגלו נשמותיהם בקופים, עכ"ד.
כעין זה ניתן לתרץ בפשטות, שהם נהפכו ממש נהפכו לקופים, ויתכן שגם לפני זה היו בעולם קופים, והם רק נוספו עליהם.
פיל חכם
בנוסף על המובא בגמרא שהם הפכו לקופים, דבר חידוש מובא בספר הישר (ד"ה ויהי) שאלו שאמרו נעלה השמים נהפכו לקופים ושנהבים, וביאורו שנהפכו חלק מהם לפילים, דידוע שהפיל נקרא שנהב כמו שמבואר ברש"י על דברי הימים (ב, ט, כא).
הדברים מפורשים יותר במלאכת שלמה על משניות מסכת כלאים (פרק ח' משנה ו') שהביא שם בשם 'המקובל החסיד רבי משולם' שביאר הטעם מדוע מבואר במסכת ברכות (דף נח ע"ב) שהרואה פיל או קוף מברך "משנה הבריות" כיון שהם היו בתחילת הבריאה בני אדם ונשתנו להיות בעלי חיים בדור המבול (וצ"ל דור הפלגה), ועל שינוי זה מברכים "משנה הבריות".
הדברים שופכים אור להבין שכתב רש"י במסכת עירובין (דף לא ע"ב) וז"ל: "קוף ופיל – פעמים שהן מלומדים". וביותר הפליג בזה המאירי שם שכתב בשם הירושלמי שאפשר ללמד לפיל ולקוף שבעים לשונות! [ואולי הכוונה שהפיל מבין מה שמדברים אליו בשבעים לשון אבל אינו יכול לדבר, כי זה נס מופלג חוץ לדרך הטבע]
הפכו לדובים
חידוש נוסף נמצא בפירושי סידור התפילה לרוקח (בפסוקי דזמרה בפרק הללויה כי טוב זמר, על הפסוק "נותן לבהמה לחמה") שהדוב היה אדם בימי דור הפלגה, לכך שונא לאדם וקולו עבה" עכ"ל. וזה חידוש שלא נזכר בשום מקום, שבני אדם נהפכו בימי דור הפלגה לדובים.