האם השבטים נשאו נשים כנעניות?

איך יתכן שאברהם ויצחק הזהירו שלא לקחת מבנות כנען, והשבטים נשאו נשים כנעניות?

 "השבטים נשאו בזיווג ראשון נשים ארמיות, ומצריות, ועמוניות, ומואביות, ואדומיות, ומדייניות, ובזיווג-שני נשאו כנעניות"

דבר חידוש אנו מוצאים בפירוש רש"י על האמור בפרשתנו בקבורת יעקב אבינו (נ, יג) וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן, וז"ל: 'וישאו אתו בניו – ולא בני בניו, שכך צום אל ישאו מטתי, לא איש מצרי, ולא אחד מבניכם, שהם מבנות כנען'.

מבואר כאן, אפוא, שהשבטים נשאו נשים מבנות כנען, כך שבניהם היו מבנות כנען, ולכן לא רצה יעקב שהם ישאו את מיטתו.

התאומות או כנעניות

כאן אמנם נקט רש"י בפשיטות שהשבטים נשאו כנעניות, אולם בפרשת וישב על הכתוב (לז, לה) וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ, מביא רש"י מחלוקת תנאים, וז"ל: 'וכל בנותיו – רבי יהודה אומר אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט, ונשאום. רבי נחמיה אומר, כנעניות היו', ע"כ. נמצא לכאורה, שדברי רש"י בפרשת ויחי, מתאימים רק לשיטת רבי נחמיה שהשבטים נשאו כנעניות, ולא לשיטת רבי יהודה.

בת איש כנעני 

אלא שהדברים צריכים בירור, שהרי בפרשת וישב לגבי נישואי יהודה כתוב (לח, ב) וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ וַיִּקָּחֶהָ, ופירש רש"י: 'כנעני – תגרא'. כלומר, שכנעני אין פירושו כפשוטו, אלא כל סוחר נקרא כנעני.

והנה מקור דברי רש"י אלו הוא בגמרא (פסחים נ, א) שם אמרו: 'מאי כנעני? אילימא כנעני ממש, אפשר בא אברהם והזהיר את יצחק, בא יצחק והזהיר את יעקב, ויהודה אזיל ונסיב?! אלא אמר רבי שמעון בן לקיש, בת גברא תגרא'.

הרי שהיה פשוט לגמרא שלא יתכן שיהודה נשא מבנות כנען, שהרי אברהם הזהיר את אליעזר שלא יקח אשה מבנות הכנעני (בראשית כד, ג), וכן יצחק הזהיר את יעקב שלא ישא מבנות כנען (שם כח, א), ובוודאי יהודה לא עבר על דעתם, ואיך כתב רש"י בפרשת ויחי שהשבטים נשאו מבנות כנען.

אכן כבר העיר שם המהרש"א במסכת פסחים, שדברי הגמרא הללו עולים יפה רק כשיטת רבי יהודה ברש"י בפרשת וישב שנשאו השבטים את תאומותיהם, אבל לשיטת רבי נחמיה, באמת נשאו השבטים נשים כנעניות. 

רק יהודה המלך

אולם הרא"ם (כאן) סובר, שאין כל קושיא מדברי הגמרא על שיטת רבי נחמיה, כי אף שלכתחילה ידעו השבטים שאין ראוי לשאת נשים כנעניות, אבל בלית ברירה היו מוכרחים לישא נשים כנעניות, כי לא מצאו נשים אחרות (וביארו המפרשים את דבריו, כי מאחר ונשותיהם היו צריכות לקבל על עצמן עול מצוות, הרי שאר הנשים לא הסכימו לכך, זולת בנות כנען שהיו מתגוררים עמהם, והסכימו להינשא להן). וכל קושיית הגמרא היא רק לגבי יהודה, שהיה מלך, והוא היה יכול להינשא עם כל אשה שירצה (כי הכל תאבים להידבק במלך, ויסכימו לקבל עול מצוות. מנחת יעקב), ולכן הקשו בגמרא שלא יתכן שהוא נשא מבנות כנען.

אך המהרש"א (פסחים שם), כותב שדברי הרא"ם דחוקים, שהרי יהודה מָלַך רק בין אחיו, ולא על כל הגוים. ועוד, שהרי כשנשא יהודה את בת שוע כבר הורידוהו מגדולתו. 

עמוניות ומואביות

מהלך אחר כותב הרמב"ן (לח, ב) שאף רבי נחמיה שאמר שנשאו נשים כנעניות, אין הכוונה שהיו מצאצאי כנען שהוא ארור, אלא הכוונה לנשים שהתגוררו בארץ כנען, ובאמת הן באו משאר ארצות, עמוניות ומואביות ומיתר העמים.

אדומיות ומדייניות

נזכיר את הפסוק בפרשת ויגש (מו, י) וּבְנֵי שִׁמְעוֹן וגו' וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית, ואמנם רש"י פירש שם: 'בן דינה שנבעלה לכנעני', דהיינו שלא נשא שמעון אשה כנענית כפשוטו.  אולם באבן עזרא כתב, ששאר השבטים אכן לא נשאו כנעניות, אלא נשים ארמיות ומצריות ואדומיות ומדיניות, אבל שמעון עשה שלא כהוגן ונשא כנענית. 

עוד מוסיף האבן עזרא, שגם יהודה עשה שלא כהוגן כשנשא בת איש כנעני (דהיינו שסובר האבן עזרא שנשא כנענית ממש, ולא כדברי הגמרא), וזה גרם לו שנולדו לו הבנים ער ואונן אשר מתו.

זיווג שני

ואילו הרד"ק כתב, שבוודאי שמעון נזהר במצוות אברהם ויצחק ולא נשא מבנות כנען, רק אחר שלקח אשתו ראשונה והיו לו בנים ממנה, לקח עוד אשה אחרת כנענית, והיה לו ממנה את הבן 'שאול'.

לאחר מיתת התאומות

דומה למהלך זה, בנוגע לכל השבטים, כותב בספר נחלת יעקב (מו, כו) שדברי רש"י בפרשתנו שהם נשאו נשים כנעניות, מתאימים גם לשיטת רבי יהודה, כי מתחילה בעוד שהיו התאומות בחיים, לא נשאו כנעניות אלא את התאומות, ואחר כך כשמתו התאומות (רש"י מו, כו), היו מוכרחים השבטים לישא כנעניות (כי לא מצאו נשים אחרות), ובשעת הדחק אין איסור לישא כנעניות, כמו אברהם עצמו שאמר (כד, ח) ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך וכו' וקח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא, אע"פ שהיו כנעניים.