האם חובה לאכול חמין בשבת?

הפסוק בפרשתנו (שמות לה, ג) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, משמש כמקור לתקנת חכמים לאכול חמין בשבת, כפי שנראה להלן.

שבת באפילה

כת הקראים ימ"ש, סילפו את הפסוק 'לא תבערו אש', ופירשוהו שאסור שבשבת ידלק בבית אש, אפילו הודלק מערב שבת. לכן הם ישבו בחושך בשבת, ולא אכלו מאכלים חמים בשבת, אפילו מאכלים טמונים שאינם על האש, שמא יחשדוהו שהאש דולקת בביתם.

לענג ולהשמין

כדי להוציא מלב הקראים, תיקנו חכמים לאכול חמין בשבת, כדברי בעל המאור (שבת טז, ב) בחרוזים נחמדים: 'תקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין, וכל מי שאינו אוכל חמין צריך בדיקה אחריו אם הוא מין, ואם מת יתעסקו בו עממין, ולהזמין לבשל להטמין, ולענג את השבת ולהשמין, הוא המאמין, וזוכה לקץ הימין'.

הדברים הובאו להלכה ברמ"א (או"ח רנז, ח): 'ומצוה להטמין לשבת, כדי שיאכל חמין בשבת, כי זהו מכבוד ועונג שבת. וכל מי שאינו מאמין בדברי החכמים ואוסר אכילת חמין בשבת, חיישינן שמא אפיקורס הוא'. ואכן בכל עדה בישראל, נוהגים להכין ולהטמין מערב שבת מאכל חמין, אם מרק בליל שבת, או טשולנט וכדומה בשבת בבוקר, או תבשיל חמין אחר כפי המסורת.

סימנים אחרים

פוסקי ההלכה כותבים, שגם אם יש לו מאה הוכחות אחרות שאינו מכת הקראים, כגון שנרות דולקות בביתו, עדיין המצוה לאכול חמין, כדי לקיים את תקנת חכמים, וגם משום כבוד ועונג שבת, כלשון הרמ"א.

במקום חולי

בחולה שמזיק לו אכילת חמין, כתב המגן אברהם (סק"כ) שפטור הוא מאכילת חמין. אולם כתב בספר תורת שבת, שנכון שהחולה ישתה כוס משקה חם, אם הדבר אפשרי. 

הלכה למעשה:

מי שאינו אוכל חמין בשבת, יש בו חשש אפיקורסות, גם אם יש סימנים אחרים שאינו מהקראים. אבל חולה שהחמין מזיק לו, פטור מהאכילה, וישתדל לשתות משקה חם וכדו'.