האם חובה ללמוד פירוש רש"י על פרשת זכור?

בשבת זו, קוראים גם את פרשת 'זכור את אשר עשה לך עמלק'. על כך התעורר בקרב פוסקי דורנו נידון הלכתי מרתק, הנוגע ללימוד פירוש רש"י על התורה. 

כל מילה

בספרו 'מועדים וזמנים' (ח"ב, קס"ה) חידש מרן פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך שליט"א וכתב: 'בענין קריאת פרשת זכור ראוי לעורר בדבר שמצוי טובא, ולא מצאתי כעת מבואר בפוסקים'. 

בדבריו הוא עומד על דברי השו"ע (סי' קצ"ג) שהשומע ברכה מחבירו אינו יוצא ידי חובה, רק כשהבין כל מילה, והרי בפרשת-זכור יש רבים שאינם מבינים את פירוש המילים, כמו למשל 'ויזנב בך כל הנחשלים', וכדו'. לכן, כמו שמדקדקים מאד בפרשת זכור לשמוע כל אות, יש להיזהר ללמוד היטב ולהבין כל מילה (ואף שיש צדדים להקל, לכתחילה בוודאי יש להחמיר, עיי"ש).

לפני הקריאה

יש מקומות שנוהגים להקריא לפני הציבור את פירוש רש"י קודם קריאת פרשת זכור בבית הכנסת, כפי שהביא מרן הראשון לציון הגר"י יוסף שליט"א בספרו 'ילקוט יוסף' (סי תרפ"ה) וכתב שתבוא עליהם ברכה.

בערב שבת

כך כתבו כמה מפוסקי זמנינו שלכתחילה ראוי וטוב שכל אחד ילמד בערב שבת את פרשת זכור עם פירוש רש"י, כדי לצאת ידי חובה בהידור.

אינו מעכב

אך לעיקר הדבר, חולק שם בילקוט-יוסף וכותב שאפשר לצאת ידי חובה גם ללא הבנת כל מילה, בפרט אם הבין את כללות הענין. כעין זה מובא בהליכות שלמה (פורים, פרק יח) שאף אם טעה בהבנת איזה פסוק, יצא ידי חובה, כי הבין את עיקר הזכירה.

הלכה למעשה:

לכתחילה יש להחמיר וללמוד פירוש רש"י על פרשת זכור, ולהבין כל מילה. ולדעת הילקוט יוסף – אין חובה להחמיר בזה, רק מנהג טוב והמחמיר תבוא עליו ברכה.