על הפסוק בפרשת השבוע, במצות ביכורים (דברים כו, יא) וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב וגו' אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ, כותב רש"י: 'והגר אשר בקרבך, מביא ואינו קורא, שאינו יכול לומר לאבותינו, ע"כ.
המנהג בווירצבורק
יתירה על כך למדנו במשניות מסכת ביכורים (א, ד) שגר צדק כשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אינו אומר אלקינו ואלקי אבותינו, אלא 'אלקי אבות ישראל', וכשהוא עובר לפני התיבה כשליח ציבור אומר 'אלקי אבותיכם'.
לאור זאת, נהגו בעיר ווירצבורק שבאשכנז – כך מביא הבית יוסף בהלכות תפילה (או"ח סי' נ"ג) – שלא נתנו רשות לגר צדק לגשת לפני העמוד, כדי שלא יאמר את הנוסח השונה הזה.
אב המון גוים
לעומת זאת, מביא הבית-יוסף דעת הרבה ראשונים החולקים ומביאים את דברי הירושלמי (ביכורים שם), שם נפסק להלכה שגר צדק מביא וקורא ויכול לומר 'לאבותינו', מאחר ואברהם אבינו היה 'אב המון גוים'. כך נפסק להלכה בשלחן ערוך (שם, סעיף יט) שגר צדק יכול להתפלל תפילת שמונה עשרה כרגיל, ולהיות שליח ציבור, ולומר אלקי אבותינו.
גר אינו מזמן?
בדומה לכך קיים נידון לגבי ברכת המזון. הטור בהלכות ברכת המזון (סי' קצט, ראה בית יוסף שם) מביא שרבינו תם סבר שגר צדק אינו יכול להוציא אחרים בברכת המזון, משום שכשהוא מברך עליו לדלג על המילים 'שהנחלת לאבותינו ארץ וכו". מנגד, ר"י חולק וסובר שגר יכול לברך לומר לאבותינו, כי הארץ ניתנה לאברהם אבינו שהיה אב המון גוים. למעשה נפסק שם בשלחן ערוך (סעיף ד') שגר צדק יכול לברך ברכת המזון כרגיל ואף להוציא אחרים.
נסים לאבותינו
זאת ועוד כותבים הפוסקים (שערי תשובה סי' תרע"ו, א בשם אגרת הרמב"ם), שגר יכול לברך בחנוכה 'שעשה ניסים לאבותינו', אף שהניסים לא נעשו לאברהם אלא בבית שני. (אולם עי' בפמ"ג אשל אברהם שם, שהניח דין זה בצ"ע).