בברכתו של יצחק לעֵשָׂו הוא מברכו שמושבו יהיה 'משמני הארץ', רש"י מסביר שהכוונה על עיר בשם 'איטליאה' הנמצאת בארץ יון, שהיא ארץ שמנה וטובה. כאשר הרומאים, מצאצאי עֵשָׂו, כבשו את מלכות יון, הם כבשו כמובן גם את איטליאה, שהפכה להיות 'כרך גדול של רומי'.
הגמרא (מגילה ו, ב) מפליגה בתיאורים על גודלה העצום, השווקים הרבים שהיו בה, והמענקים הנדיבים שקיבלו כל אזרחי עיר זו מטעם בית המלך. צדו האחד – ים. צדו השני – הרים וגבעות. צדו השלישי – חומת ברזל. צדו הרביעי – אבנים דקות הנקראות 'חולסית', ומקום בִיצָה.
אי צף של טיט ורפש
על תחילת יצירתה של עיר זו, מסופר בחז"ל (שבת נו, ב) שכאשר נשא שלמה את בת פרעה, נעץ מלאך גבריאל קנה בים, אל הנה נדבקו חול ורפש וטיט, שהלכו וגדלו והפכו לאי ענק, ועליו נבנתה איטליאה של יון, ובהמשך כאשר העמיד ירבעם עגלי זהב, נבנה צריף על האי, ואחר כך נוספו עד בתים.
האם הכוונה למדינת איטליה?
הרש"ש בהגהותיו (שבת שם) מעיר שבימינו לא ידוע על עיר במדינת יון בשם 'איטליאה', רק ידוע על מדינה בשם זה. כוונתו היא על מדינת איטליה, אשר עיר הבירה שלה היא 'רומא', היא הקרוי בחז"ל 'רומי', אשר שם היתה מלכות הרשעה אדום מגזע עֵשָׂו הרשע. לכאורה משמע מדברי הרש"ש שמדינת איטליה היא העיר איטליא שנוצרה בימי שלמה.
שליחו של משה לאיטליה
מכל האמור עד כמה למדנו, שעד ימי שלמה המלך מדינת איטליה והעיר רומא לא היו קיימים בעולם. אולם בקרב חסידי ליובאוויטש ורבותיהם ישנה קבלה המסורה בשם הרה"ק בעל התניא זי""ע להדר ולברך בחג הסוכות דווקא על אתרוגים הגדלים בעיר קלבריא שבאיטליה [שנמכרו בעבר בעיר יענווע שבאיטליה], כי כאשר אמר הקב"ה למשה רבנו 'ולקחתם לכם וגו' פרי עץ הדר', הושיבו שלוחים על ענן והם הביאו אתרוג מקלבריא (ספר המאמרים לריי"ץ, תשי"א). במקורות אחרים (ספר רשימות הרב"ש, לנכד הצמח צדק, עמ' קנ) מובא שמאמר זה אמר הבעל שם טוב הק' זי"ע.
הערה נשגבה העיר על כך בספר 'כשרות ארבעת המינים, שהרי כאמור לעיל מבואר בחז"ל שאיטליה נוצרה רק בימי שלמה, ואיך יתכן שבימי משה כבר שלחו שליחים לאיטליה?
איטליה אינה איטליאה
לשאלה זו נדרשו אחרוני זמנינו (ספר ארבעת המינים – ווינר; ספר אגרות קודש ליובאוויטש חלק י"ז, ע' קמ"ח, חלק י"ח ע' צד) וכתבו, ש'איטליאה של יון' המוזכרת בחז"ל שהיא נוצרה בימי שלמה המלך, אינו קשורה כלל למדינת איטליה הידועה בימינו, כי המדינה הייתה קיימת מאז ומעולם, גם בימי השבטים ובימי משה רבינו, כפי שמשמע מהגמרא במסכת קידושין (יב, א) שכבר בדורו של משה רבנו היה 'איסר האיטלקי', וכן הוא בברטנורא במשניות מסכת שביעית (א, ב) [אולם באמת אין זו הוכחה גמורה, כי הכוונה רק לערך של כסף בשווי של איסר האיטלקי].
כך שבהחלט ניתן לומר שהאזור של קלבריה כבר היה בימי משה, ואילו החלק הרחוק שבו שוכנת העיר רומי, נוצר רק בימי שלמה.
המים הגיע לקלבריה
גם במדרש בראשית רבה (כג, ב) מפורש שהאזור של קלבריה היה שיים מעולם, כי מובא שם שבדור אנוש עלו המים עד קלבריאה, ופירש אחד הראשונים שהכוונה ל'אפוליא' שהיא קלבריה, וגם כיום מצוי איזור באיטליה הדרומית שנקרא בשם אפוליא והוא סמוך לאיזור קלבריה.
איטליה בימי השבטים
מקור איתן לכך שמדינת איטליה היתה קיימת מאז ומעולם, מציינים האחרונים מדברי הרמב"ן (בראשית מט, לא) שמביא בשם ספר יוסיפון ועוד ספרים קדמונים, מעשה על צפו בן אליפז בן עשו שעשה קטטה עם השבטים כשעלו ממצרים לקבור את יעקב, ותגבר יד יוסף ותפש את צפו עם מבחר גדודיו והביאום למצרים, ועמד שם בבית האסורים כל ימי יוסף, לאחר מכן ברח משם במותו והלך לארץ 'כאנפנייא' ומלך על כתים ברומא, ובסוף הומלך על כל ארץ איטלייא, והוא אשר מלך ראשון על רומא, והוא אשר בנה ההיכל הראשון והגדול מאשר נבנו ברומה, ע"כ. הרי שכבר בימי השבטים היתה קיימת איטליה ורומא.
לא כפשוטו אלא בדרך סוד
ואילו הבן איש חי בספרו בן יהוידע (סנהדרין כא, ב) כותב שבוודאי אין מאמר זה כפשוטו, כי איך יתכן לומר שכל הארץ הגדולה הזאת היתה ים, ונוצרה אלפי שנים אחרי בריאת העולם, על כן וודאי מאמר זה נאמר על דרך החידה שבו רומז ענין עמוק עיין שם. וכן הוא בזוהר הק' (פנחס, רנא, ב) שביום שנשא שלמה המלך את בת פרעה בא מלאך גבריאל ונעץ קנה בים הגדול שעליה נבנה אח"כ עיר של רומי, הכוונה 'שאז ניתנה רשות להקליפות לאחוז במלכות הנקראת ים הגדול', הרי שאין הכוונה כפשוטו, ובאמת איטליה היא אילטיאה, והיא היתה קיימת מעולם.