חז"ל דרשו בגמרא (ר"ה כד, א) מהפסוק בפרשת השבוע (שמות כ, כ) לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי, שאסור לעשות מנורה בעלת שבעה קנים כדוגמת המנורה בבית המקדש. כך נפסק בשולחן ערוך (יו"ד סי' קמא, ח) שהאיסור הוא גם במנורה משאר מיני מתכות, ואפילו בלא גביעים וכפתורים ופרחים, ואפילו אינה גבוהה י"ח טפחים.
"קנדלברה"
הפוסקים מוסיפים (פתחי תשובה סקי"ד) שהאיסור נאמר לא רק במנורה בה הקנים עומדים בשורה ישרה, אלא איסור חל גם כשהקנים עומדים בעיגול, ולכן פמוט 'קנדלברה', שיש בו שבעה קנים אסור להחזיקו בבית.
אמנם יש בזה דעות המקילים במנורה עגולה, אך מאחר ומדובר באיסור דאורייתא הכריעו הפוסקים להחמיר, וכן כתב בשו"ת שבט הלוי (י, קכט) שכך ההכרעה למעשה אצל גדולי הדורות לעשות גם במנורה עגולה.
סתימת הקנה
במידה ובטעות קנה או קיבל אדם פמוט שכזה, כתבו הפוסקים (שו"ת מהרש"ם ז, נד; שו"ת להורות נתן ג, נח) שיש עצה לתקן את הדבר: שיסתום בסתימה חזקה וקבועה את פי אחד הנרות, כגון הנר האמצעי, כך יהיו בו רק ששה קנים הראויים להדליק בהם.
נברשת
בנברשת התלויה בגג, נקטו הפוסקים (דרכי תשובה סקנ"ו; שבט הלוי י, קכט, ועוד) שבזה אין איסור בשבעה קנים, כי אין לו רגל ואינו דומה למקדש, אם כי היו מגדולי הדורות שהחמירו לעצמם גם בזה (כך מובא על הגאון רעק"א זי"ע).
אך יצויין שהאיסור הוא רק בפמוט של מתכת, אבל בפמוט או נברשת העשויים זכוכית וקריסטל, אין כל איסור, מאחר ובמקדש אסור לעשות מנורה מזכוכית (ש"ך ס"ק לה).
הלכה למעשה:
אין לעשות ולהחזיק בבית פמוט ומנורה בעלי שבעה קנים, אך יש עצה לסתום היטב את אחד הקנים. האיסור אינו כולל נברשת התלויה בגג, או מנורה שאינה ממתכת.