על הפסוק בפרשה (יג, כב) וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן כותב רש"י 'כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות'.
מסגד במערת המכפלה
שאלה חמורה עלתה על שולחן פוסקי הדור האחרון לאחר מלחמת ששת הימים, כשניתנה הרשות להיכנס להתפלל במערת המכפלה. האם לאחר מאות השנים שהשאירו את אולמות התפילה כמסגדים עבור תיפלות הישמעאלים, מותר ליהודים להתפלל שם?
הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל בשו"ת ציץ אליעזר (חלק יד סימן צא, חלק י סימן א אות מד) מחמיר ביותר בסוגיא זו, ולדעתו מסגד של הישמעאלים נחשב כבית עבודה זרה ממש לכל דבר, ואסור להיכנס לשם מעיקר הדין כמו כל בית של עבודה זרה.
גם בשו"ת דברי יציב (יורה דעה סימן מ) מוכיח מדברי הפוסקים שבית תיפלתם של הישמעאלים נחשב כבית עבודה זרה שאסור להיכנס לשם, כי אמונת הישמעאלים היא אמונה של כפירה.
הישמעאלים עובדים עבודה זרה?
לעומת זאת, מרן הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך שליט"א, בספרו שו"ת תשובות והנהגות (כרך ד סימן לה) מאריך לברר את דעת הדברי-יציב, ורוצה להוכיח שכשיש צורך מותר להיכנס לשם ואין זה ממש עבודה זרה, אך למעשה כותב שראוי להתרחק מהישמעאלים המכחישים את תורתנו ויש בזה חילול השם.
ואילו מרן הגאון הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל בספרו שו"ת יביע אומר (ח"ז, יורה דעה סימן יב, אות ד) כותב שלדעתו אין לישמעאלים דין עובדי ע"ז.
שינוי המצב בשנים האחרונות
בימינו השתנו פני הדברים, והמערה מחולקת בין היהודים ולהבדיל המוסלמים, אלו לעצמם ואלו לעצמם. למוסלמים נמסר 'אולם יצחק', וליהודים נמסר 'אולם אברהם' ו'אולם יעקב'. (אבל במשך ימים אחדים בשנה פתוחה המערה כולה ליהודים כולל אולם יצחק שהוא מסגד של ישמעאלים).